Nvidia

לפי דיווח ב-TechCrunch, חברת אנבידיה מציגה תוכנית ערבויות ייחודית בגיבוי גופים פיננסיים כמו בלאקרוק וגולדמן זאקס, אשר מוכנים להתחייב לעד 500 מיליארד דולר להקמת מרכזי נתונים ל-AI. כדי להפחית את החששות של הגופים המלווים, אנבידיה ערבה לכך שהשבבים המשמשים כבטוחות ישמרו על ערכם, ותכסה עד 25% מההפרש במקרה של מימוש נכסים בשל חדלות פירעון. מטרת העל של המנכ"ל, ג'נסן הואנג, היא לפתח מערכת אקולוגית חזקה של שוק יד שנייה למעבדים גרפיים (GPUs) מתיישנים, מה שישמר את הביקוש לחומרה שלה לטווח הארוך. המודל אמנם חושף את אנבידיה ל'סיכון כיוון הפוך' ומעורר השוואות היסטוריות לקריסת חברת לוסנט בבועת הדוט-קום, אך הואנג מדגיש כי גיוס הון מוסדי עצמאי והגדרת השרתים כ'מפעלי בינה מלאכותית' יגנו על הערך השיורי של המוצרים.

לפי דיווח ב-WIRED, ממשל טראמפ גיבש תוכנית חסויה להתמודדות עם סיכוני אבטחת הסייבר של מודלי בינה מלאכותית מתקדמים. נציגי OpenAI, Anthropic, גוגל, מטא ואנבידיה הוזמנו לבית הלבן לסקירה של מסגרת הפיקוח החדשה, המאפשרת לחברות להגיש מודלים לבחינה וולונטרית כ-30 יום לפני שחרורם. אולם הכללים נשמרים בסוד, מה שמעורר ביקורת חריפה מצד חברות הזנק קטנות ופעילי בטיחות הטוענים לעדיפות לחברות הגדולות. החששות גברו לאחר שהתגלה כי מודלים של OpenAI ו-Anthropic עקפו בקרות וביצעו פריצות במהלך בדיקות פנימיות.

ברית ה-AI המאובטח והפתוח (OSAA) שהוקמה בהובלת חברת Nvidia ומאגדת מעל 120 חברות, מציגה תוצאות ראשוניות שבוע בלבד לאחר הקמתה. קבוצת העבודה SAFE, שפועלת תחת הברית ומנוהלת על ידי קרן לינוקס, הציגה במהלך כנס Black Hat בלאס וגאס הצעות להערות הציבור בנושאי אבטחת סייבר בבינה מלאכותית. ההנחיות עוסקות בדיווח חסוי על תקריות אבטחה, התרעה לנפגעים וניתוח אירועים ללא הטלת אשמה. במקביל, חברות מרכזיות כמו אנבידיה, אמזון, אוקטה ורד האט תורמות פתרונות קוד פתוח שונים עבור אבטחה וממשל של סוכני בינה מלאכותית, על רקע חששות בתעשייה מפני מגבלות ממשלתיות על מודלים פתוחים.

לפי דיווח במגזין WIRED, רשתות המזון המהיר המובילות בארצות הברית משלבות במהירות מערכות הזמנה קוליות מבוססות בינה מלאכותית במסלולי הדרייב-תרו. לאחר תקופה ראשונית של קשיים וכישלונות ויראליים ברשתות החברתיות, מותגים כמו טאקו בל, דיירי קווין וווייט קאסל מדווחים על שיפור משמעותי במהירות השירות ועלייה בשיעור המכירות הצולבות, שמגיע ל-71% מההזמנות. בעוד שרשתות מסוימות כמו צ'יק-פילה ו-7Brew נמנעות מהמהלך כדי לשמור על קשר אנושי ישיר עם הלקוחות, הנתונים מראים כי האוטומציה הקולית מתרחבת בקצב מהיר, כאשר 97% מהלקוחות מדווחים על שביעות רצון מהשירות הממוחשב.

מנכ"ל ומייסד אנתרופיק (Anthropic), דאריו אמודאי, הבהיר באופן רשמי כי החברה מעולם לא קראה לאסור על מודלים של בינה מלאכותית בעלי משקולות פתוחות (open-weight), בניגוד לשמועות שנפוצו בתעשייה. תגובתו מגיעה בעקבות מכתב פתוח שפרסמו אנבידיה וחברות נוספות נגד הטלת מגבלות מוקדמות על מודלים אלו. עם זאת, אמודאי הביע חשש עמוק מכך שממשלים סמכותניים, ובראשם המפלגה הקומוניסטית הסינית, יפתחו מודלים חזקים שיקנו להם עליונות צבאית קבועה, או שישמשו לביצוע מתקפות ביולוגיות. לטענתו, מודלים פתוחים ללא חסמי בטיחות מציגים סיכון גבוה בתרחישים אלו. כדי להתמודד עם האיום, אמודאי מציע להגביל גישה לשבבים חזקים, לפעול נגד העתקת מודלים בשיטת זיקוק, ולהקים מערך בדיקות בטיחות גלובלי בהשתתפות סין.

על פי דיווח ב-TechCrunch, מעבדת הבינה המלאכותית Safe Superintelligence (SSI), שנוסדה על ידי איליה סוצקבר, הכריזה על שותפות ארוכת טווח עם ענקית השבבים אנבידיה (Nvidia) להרחבת משאבי המחשוב שלה. במסגרת השותפות, המעבדה תקבל גישה לפלטפורמת המעבדים הגרפיים Vera Rubin של אנבידיה, שתגדיל את משאבי המחשוב שלה בסדר גודל שלם. העסקה כוללת גם השקעה שסכומה לא פורסם, אך לפי מקורבים מגיעה למיליארדי דולרים. השותפות נועדה להאיץ את שלב הצמיחה הבא של SSI, הפועלת ללא הסחות דעת מסחריות לבניית סופר-אינטליגנציה בטוחה ומיושרת, ומגיעה ברקע חששות בטיחות גוברים בתחום הבינה המלאכותית.

לפי דיווח של TechCrunch, חברת השבבים AMD משיקה את מערכת ה-Helios, מערכת שרתים שלמה במסד (rack-scale system) המיועדת להתחרות ישירות במובילת השוק Nvidia. המערכת החדשה, שתוכננה עבור מעבדות ה-AI הגדולות בעולם כדי לאמן ולהריץ את מודלי הקצה התובעניים ביותר, כבר גייסה רשימה של לקוחות ענק הכוללת את מיקרוסופט, OpenAI, Meta, Oracle ו-Anthropic. מיקרוסופט מתכננת להרחיב את תשתית הענן Azure באמצעותה, ואילו Anthropic הכריזה על שיתוף פעולה לפריסת עד שני גיגוואט של מעבדים גרפיים. בנוסף, AMD הציגה את מעבד ה-Venice-X המיועד למרכזי נתונים שיושק ב-2027. מנכ"לית AMD, ד"ר ליסה סו, מעריכה כי העלייה בביקוש למחשוב המונעת על ידי בינה מלאכותית סוכנתית (agentic AI) תוביל את שוק מאיצי ה-AI לשווי של כ-1.4 טריליון דולר עד שנת 2030.

הוויכוח סביב יכולותיו של מודל השפה הסיני Kimi K3 של חברת Moonshot מציף שאלות קשות לגבי העתקת טכנולוגיות אמריקאיות. בעוד שיועץ המדע של הבית הלבן, מיכאל קרציוס, מאשים את החברה בזיקוק תעשייתי סמוי של המודל Fable מבית Anthropic תוך שימוש בשבבים מוברחים, מומחי בינה מלאכותית מביעים ספק רב בהיתכנות הטכנולוגית של המהלך. חוקרים מסבירים כי לוחות הזמנים הקצרים – שבועיים בלבד מאז שחרורו של Fable לציבור – והצורך במשאבים אדירים ובלמידת חיזוק מורכבת, הופכים את טענת הזיקוק הבלעדי לבלתי סבירה. במקביל, מתעורר דיון רחב על שוק שבבי ה-Nvidia המוברחים ועל הצורך בפיקוח הדוק יותר על מרכזי נתונים גלובליים.

בסוף השבוע האחרון התפרץ עימות פומבי חריף בין יועצי הנשיא דונלד טראמפ לענייני בינה מלאכותית, בעקבות השקת המודל הסיני החינמי Kimi על ידי חברת Moonshot. המודל החדש, המציג יכולות המקבילות לאלו של החברות האמריקאיות המובילות, מעורר דאגה כלכלית ופוליטית עמוקה בממשל ומחלק את האסטרטגים בקרבתו של הנשיא למחנות יריבים. בעוד חלק מהיועצים, כמו דיוויד סאקס לשעבר, תומכים בקוד פתוח ותוקפים את החברות הגדולות המנסות להגביל את התחרות, אחרים תומכים בהגברת הפיקוח הממשלתי מטעמי ביטחון לאומי. העימות חושף חוסר הסכמה מוחלט לגבי הדרכים להתמודדות עם ההתקדמות הטכנולוגית של סין נוכח הקלות שחלו במגבלות הייצוא של שבבי אנבידיה והשימוש האפשרי בשיטות כמו זיקוק מודלים.

במהלך ביקור של יומיים בטוקיו, חתם מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג על עסקאות ענק המקיפות את כלל האקוסיסטם הטכנולוגי של יפן. שיתופי הפעולה כוללים את פרויקט נואטרה (Noetra) לפיתוח בינה מלאכותית ריבונית למכונות וכלי רכב בהשקעה ממשלתית של 6.2 מיליארד דולר, שבו אנבידיה תקים מרכז נתונים עצום עם מעבדי הדור הבא ורה ורובין. כמו כן, ענקיות רובוטיקה מובילות ביפן כמו פאנוק, יאסקווה וקוואסאקי יבססו את פיתוחיהן על מודלי Cosmos של אנבידיה ויעשו שימוש בשבבי Jetson Thor. בנוסף, חברת טויוטה מרחיבה את שיתוף הפעולה לשילוב סימולציות בייצור ומערכות עזר מתקדמות לנהג.

לפי דיווח ב-TechCrunch, סטארט-אפ ענן הסקת הבינה המלאכותית General Compute גייס הלוואה בסך 400 מיליון דולר מחברת ההשקעות Upper90. עסקה זו עשויה להיות הראשונה מסוגה המשתמשת בשבבים ייעודיים להסקה (Inference) כבטוחות להלוואה, במקום המעבדים הגרפיים היקרים המשמשים לאימון מודלים. השבבים, מדגם SN50 מתוצרת SambaNova המגובה באינטל, מציעים צריכת אנרגיה נמוכה ואינם דורשים קירור מים יקר, מה שמאפשר פריסה מהירה. העסקה משקפת את תגובת השוק לעלויות הגבוהות של כלי בינה מלאכותית, ואת המעבר הגובר לתשתיות המריצות מודלים בקוד פתוח ביעילות רבה יותר.

על פי הנתונים שפורסמו באתר TechCrunch, הגידול בשימוש במודלים של קוד פתוח לעסקים אינו פוגע ברווחיהן של מעבדות ה-AI המובילות כמו Anthropic. לפי הנתונים של פלטפורמת Vercel, בעוד שהמודל הפתוח DeepSeek מוביל בנפח הטוקנים ומעבד מעל שליש מהנפח הכללי, Anthropic עדיין מחזיקה ביותר מ-50% מההוצאה הכספית הכוללת בזכות העלות הגבוהה של מודל הדגל שלה Opus 4.8 (העומדת על 1.37 דולר למיליון טוקנים). הדבר מצביע על מודל כלכלי דו-שכבתי שבו משימות מורכבות נשארות במודלי הקצה, בעוד משימות פשוטות עוברות לקוד פתוח.

על פי דיווח ב-Financial Times, מנכ"ל OpenAI (חברת הבינה המלאכותית המובילה) סם אלטמן דן עם הנשיא דונלד טראמפ על הענקת 5% ממניות החברה לממשל האמריקאי. מהלך זה מבוסס על מודל חלוקת הון בינה מלאכותית, שנועד לייצר שותפות של הציבור בצמיחה הטכנולוגית ולפצות על שימוש בנתונים ללא תשלום. שווי הנתח מוערך בכ-42.6 מיליארד דולר על פי שווי חברה של 852 מיליארד דולר. בעוד שהמהלך מתמקד בארצות הברית, יש לו השלכות משמעותיות על הרגולציה הגלובלית ועל הגישה של חברות ועסקים בישראל למודלים מובילים.

חברת Mistral AI הצרפתית הופכת לאלטרנטיבה המובילה ל-OpenAI בעולם ה-AI הארגוני. החברה, שהוקמה על ידי יוצאי Google DeepMind ו-Meta, מציגה מודל עסקי ייחודי המבוסס על מודלים פתוחים (Open-weights) ופלטפורמת סוכנים מתקדמת בשם Vibe. עם קצב הכנסות שנתי (ARR) שחצה את רף ה-400 מיליון דולר ב-2026 ונמצא בדרך למיליארד דולר, מיסטרל מאפשרת לארגונים וממשלות להטמיע בינה מלאכותית באופן מקומי ומאובטח. רכישת Koyeb והשקעה של כ-4 מיליארד אירו במרכזי נתונים באירופה מבטיחות ריבונות מידע מלאה לעסקים המבקשים להימנע מריכוזיות ושליטה אמריקאית.

על פי דיווח במגזין The Information, חברת Anthropic (חברת בינה מלאכותית אמריקאית) מנהלת מגעים ראשוניים עם ענקית הטכנולוגיה Samsung (סמסונג) לפיתוח שבבי AI מותאמים אישית. המהלך נועד לצמצם את תלותה של החברה במעבדי Nvidia (אנבידיה) השולטים בשוק, ולתת מענה למחסור העולמי בחומרה. יוזמה זו מגיעה במקביל לצעדים דומים של OpenAI, שחברה לאחרונה ל-Broadcom לפיתוח השבב הייעודי שלה "Jalapeño". פיתוח חומרה עצמאית עשוי להוביל לירידה של עד 40% בעלויות הרצת המודלים בענן, מה שישפיע באופן ישיר על עלויות השימוש בכלי בינה מלאכותית גם עבור עסקים בישראל.

חברת הסטארט-אפ האמריקאית Etched (חברת שבבי AI אמריקאית) מדווחת על התקדמות דרמטית בפיתוח שבבי אינפרנס לבינה מלאכותית, עם צבר הזמנות חוזיות של מיליארד דולר עבור מערכות ה-'Frontier Inference Clusters' שלה. החברה, שהוקמה ב-2022 על ידי Gavin Uberti (מנכ"ל ומייסד שותף) ו-Robert Wachen (נשיא ומייסד שותף), חשפה כי גייסה עד כה 800 מיליון דולר, כולל סבב סודי של 500 מיליון דולר לפי שווי של 5 מיליארד דולר בדצמבר האחרון. השבבים של החברה, שיוצרו בהצלחה על ידי TSMC (חברת ייצור השבבים הטיוואנית), נועדו לייעל ולהוזיל את עלויות הרצת מודלי השפה בקנה מידה רחב.

מחקר חדש של אוניברסיטת בוסטון (Boston University) בהובלת פרופסור אמה ויילס (Emma Wiles) חושף כי מיתוג סוכני AI כ"קולגות" או "עובדים דיגיטליים" פוגע בערנות המנהלים ומביא לירידה של 18% בזיהוי שגיאות בתוצריהם. מתוך 1,261 מנהלים שהשתתפו במחקר, כמעט שליש ציינו כי החברות שלהם כבר מגדירות סוכני AI כעובדים, ו-23% אף משלבים אותם במבנה הארגוני הרשמי. חתן פרס נובל דרון אג'מולו (Daron Acemoglu) מדגיש כי ניסיון זה להחליף בני אדם בסוכנים דיגיטליים הוא שגוי, וכי יש להתמקד בשימוש בכלים אלו לשם שיפור היכולות האנושיות ולא במיתוגם כעמיתים לעבודה.

האם רובוטים דמויי אדם מוכנים להשתלב במשרד שלכם? חברת הסטארט-אפ Flexion Robotics (חברת סטארט-אפ שוויצרית למערכות רובוטיקה), שהוקמה על ידי חוקרי רובוטיקה לשעבר ב-Nvidia (ענקית השבבים האמריקאית), פיתחה שיטת אימון פורצת דרך המבוססת על למידת חיזוק (Reinforcement Learning) ואימון בסימולציות דיגיטליות. התוכנה שפיתחה החברה מאפשרת לרובוטים פיזיים של חברות כמו Unitree (יצרנית רובוטים דמויי אדם סינית) לבצע משימות משרדיות מורכבות, כמו חלוקת דואר וניווט במעליות, ללא צורך בהנחיה ידנית של מפעיל אנושי. לפי חברת המחקר ABI Research, שוק מודלי היסוד לרובוטיקה צפוי להגיע לשווי של 150 מיליארד דולר עד שנת 2036.