על פי דיווח מפורט של אתר TechCrunch, מנכ"ל חברת אנבידיה (Nvidia), ג'נסן הואנג (Jensen Huang), ערך ביקור עבודה אינטנסיבי בן יומיים – ב-15 וב-16 ביולי 2026 – בטוקיו, בירת יפן. במהלך הביקור פגש הואנג את נציגי האליטה התעשייתית ואת ראשי שרשרת האספקה של שבבי המחשב במדינה. ביקור זה נערך שבועות ספורים בלבד לאחר שנשא נאום מרכזי (keynote) בטאיוואן, וחודשים ספורים לאחר שביקר בדרום קוריאה (שם חתם על עסקת ענק לאספקת 50,000 מעבדים גרפיים בסיאול בסתיו האחרון). הואנג עזב את טוקיו כאשר באמתחתו עסקאות המשתרעות על פני האקוסיסטם הטכנולוגי כולו של יפן: החל מהקמת מפעל בינה מלאכותית לאומי, דרך שותפויות אסטרטגיות עם חברות הרובוטיקה המובילות במדינה, ועד להסכמים עם ספקי חומרי השבבים המפעילים את הדור הבא של שבבי הבינה המלאכותית של אנבידיה. המסר שלו במהלך הביקור היה חד-משמעי וברור: חברת אנבידיה מכוונת ישירות לרצפות הייצור של המפעלים ביפן, ורבים מהיצרנים הגדולים ביותר במדינה מצטרפים למאמץ זה. לדברי הואנג, הפרק הבא והעתידי של הבינה המלאכותית שייך לרצפות הייצור, לרובוטים ולמכונות, והוא מעוניין שיפן תהיה המדינה שתוביל ותבנה אותו. ההיסטוריה בין החברה למדינה ארוכת שנים: לפני שלושים שנה, השקעה של 5 מיליון דולר מצד חברת המשחקים היפנית סגה (Sega) סייעה להשאיר בחיים את חברת אנבידיה, שהייתה אז על סף פשיטת רגל. כיום, אנבידיה וענקיות התעשייה של יפן זקוקות זו לזו פעם נוספת – והפעם במטרה לבנות את עידן הבינה המלאכותית הפיזית (physical-AI), המתחיל בשלושה פרויקטים מרכזיים ומובילים.
נואטרה (Noetra) — פרויקט ה-AI הריבוני של יפן
פרויקט נואטרה (Noetra) מייצג את המהלך הריבוני של יפן בתחום הבינה המלאכותית (sovereign-AI). לפי הדיווח ב-TechCrunch, יפן אינה מעוניינת להפעיל את המפעלים ואת הרובוטים שלה על בסיס מערכות בינה מלאכותית שפותחו בארצות הברית או בסין. מסיבה זו, הממשלה היפנית גייסה וריכזה יחד כ-44 חברות מקומיות מובילות, כאשר חברות הענק סופטבנק (SoftBank), סוני (Sony), NEC וחברת הונדה (Honda) ניצבות בליבת המיזם. מטרתן המשותפת היא לבנות בינה מלאכותית עצמאית משלהן עבור רובוטים, כלי רכב ורצפות ייצור במפעלים. ממשלת טוקיו מתחייבת להקצות לשם כך סכום של עד טריליון ין (שווה ערך לכ-6.2 מיליארד דולר) לאורך תקופה של חמש שנים. מדובר בהימור משמעותי על "AI פיזי" מקומי, המבוסס על מודלי בסיס (foundation models) שנועדו להפעיל מכונות ומכשירים. בעוד שיפן מעוניינת להחזיק בבעלות המלאה על מוח התוכנה, החומרה הנדרשת כדי לבנות את המערכת הזו עדיין מגיעה מחברת אנבידיה האמריקאית.
ענקית השבבים מארצות הברית בונה את "מפעל ה-AI ורה רובין" (Vera Rubin AI factory), שהוא מרכז נתונים עצום בגודלו המלא בשבבי הדור הבא של החברה, והוא צפוי לצאת לדרך באופן רשמי בשנת 2028. מרכז הנתונים המדובר יכיל כ-13,750 מעבדי Vera (CPUs) ו-27,500 מעבדי Rubin (GPUs), ויספק עוצמת הספק מרשימה של 140 מגוואט. ארגון נואטרה יהיה הגורם המפקח על מאמץ זה, והוא מתכנן לבנות באופן פיזי את מרכז הנתונים האמור.
התוכנית האסטרטגית של נואטרה מתוכננת להתבצע בשלושה שלבים עוקבים וברורים:
- השלב הראשון יתמקד בפיתוח מודל חשיבה (reasoning model) שישים דגש רב ומשמעותי על כישורי השפה היפנית, וצפוי להתחיל כבר בשנת הכספים 2026.
- השלב השני יכלול פיתוח של גרסה רב-מודאלית (omni-modal version) המסוגלת לטפל בטקסט, תמונות, וידאו וקובצי שמע (אודיו) עד לשנת 2028.
- השלב השלישי יביא לפיתוח מערכת המכונה "Real-world Native AI" אשר נבנית במיוחד במטרה להפעיל רובוטים בצורה ישירה עד לשנת 2030, ותשוחרר לשימושם של מפתחים מחוץ לארגון נואטרה במסגרת שלבים מוגדרים.
קואליציית הרובוטיקה של יפן סביב דגמי Cosmos
במקביל לפרויקט הריבוני, נוצרת קואליציית רובוטיקה רחבה ביפן, כאשר ענקיות התעשייה של המדינה מתיישרות מאחורי פלטפורמת Cosmos של אנבידיה. לפי הדיווח, אנבידיה מכוונת בצורה ישירה לרצפת הייצור של המפעלים ביפן, ורבים מהשחקנים המובילים בתחומי הרובוטיקה והייצור במדינה חותמים על הסכמי שיתוף פעולה. חברות הענק פאנוק (Fanuc), יאסקווה (Yaskawa), קוואסאקי תעשיות כבדות (Kawasaki Heavy), פוג'יטסו (Fujitsu), היטאצ'י (Hitachi), NEC, סוני (Sony), סופטבנק (SoftBank), קובוטה (Kubota) וכן קבוצת הרובוטיקה AIRoA הצהירו כולם כי בכוונתם לבנות את פיתוחיהם על בסיס מודלי Cosmos של אנבידיה. מדובר במודל פתוח (open-model) שאנבידיה השיקה בחודש מאי בשותפות עם קומץ מעבדות בינה מלאכותית מובילות ברחבי העולם.
במהלך ביקורו הרשמי בטוקיו, אנבידיה העניקה לחברות הללו סיבה משמעותית להתחייב לפרויקט, כאשר חשפה את Cosmos 3 Edge. גרסה זו של המודל מיועדת לרוץ ישירות על גבי שבבי ה-Jetson Thor של אנבידיה, המותקנים בתוך המכונות והרובוטים עצמם בשטח. חלק מהחברות המשתתפות כבר החלו לבחון מערכת בקרה וניהול משותפת בשטח; חברות אחרות, כגון חטיבת המו"פ של הונדה (Honda R&D) וחברת אומרון (Omron), כבר בונות ומפתחות את הכלים שלהן על בסיס פלטפורמה זו כעת. "הגבול הבא של הבינה המלאכותית נמצא בעולם הפיזי, וזוהי הזדמנות של פעם בדור עבור יפן", ציין ג'נסן הואנג בהצהרה הרשמית שפרסמה החברה. הוא הוסיף ואמר כי "יפן המציאה את הייצור המודרני. כעת, יש לה את ההזדמנות להמציא אותו מחדש עבור עידן התעשיות החכמות".
טויוטה משלבת מכוניות ו-AI פיזי
חברת הרכב המובילה טויוטה (Toyota) מהווה ציר מרכזי נוסף בשילוב שבין מכוניות לבינה מלאכותית פיזית. החברה משתמשת בשבבים של אנבידיה בשרשרת הטכנולוגית שלה (tech stack). טויוטה כבר התחייבה לשלב את כלי הרכב מהדור הבא שלה בפלטפורמת Drive של אנבידיה במהלך תערוכת CES שנערכה בינואר 2025; עם זאת, העבודה החדשה יותר מרחיבה את השימוש בטכנולוגיה של אנבידיה ישירות לתוך מערך הייצור שלה, שבה נעשה שימוש בסימולציות מתקדמות לצורך עיצוב ותכנון של קווי ייצור. בנוסף, הטכנולוגיה משולבת בתוכנה המפעילה את כלי הרכב עצמם ובמערכות המיועדות לקרוא ולנתח את תנועת כלי הרכב בכבישים. המכוניות של טויוטה יפעילו מערכת עזר מתקדמת לנהג (advanced driver assistance), אשר מסוגלת לנווט ולבלום אך עדיין מחייבת נוכחות והתערבות של נהג אנושי. גישה זו נחשבת לשמרנית וזהירה יותר בהשוואה לגישות של חברות כמו ווימו (Waymo) וטסלה (Tesla), המפתחות ומקדמות מערכות נהיגה אוטונומיות המסתמכות במידה פחותה בהרבה על מעורבותו של נהג אנושי מאחורי ההגה.
מדוע המהלך חשוב לאסטרטגיה הלאומית של יפן?
החשיבות של מהלכים אלו עבור יפן היא דרמטית ומגובה במספרים משמעותיים. ביקורו של ג'נסן הואנג הציב את הבינה המלאכותית הפיזית במרכז האסטרטגיה התעשייתית והלאומית של יפן, וממשלת טוקיו מקצה משאבים כספיים נרחבים כדי לתמוך בשינוי זה. כשהיא מתמודדת עם אתגר של צמצום משמעותי בכוח העבודה שלה עקב מגמות דמוגרפיות, יפן שואפת להציב כ-10 מיליון רובוטים המצוידים במערכות בינה מלאכותית ב-18 מגזרים תעשייתיים שונים עד לשנת 2040. שאיפה זו מגובה בהשקעות ציבוריות ופרטיות משולבות בסך של כ-65 מיליארד דולר בתחום ה-AI הפיזי.
התוכנית לטווח הארוך גדולה ושאפתנית עוד יותר. אסטרטגיית רובוטיקת ה-AI של יפן (AI Robotics Strategy), אשר פורסמה באופן רשמי בחודש מרץ, שואפת לכבוש נתח שוק של למעלה מ-30% משוק רובוטיקת הבינה המלאכותית העולמי עד לשנת 2040. ממשלת טוקיו מעריכה את השוק העולמי הזה בשווי כולל של כ-20 טריליון ין, המקבילים לכ-133 מיליארד דולר. משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה של יפן (METI) מעניק מימון למודל בסיס מקומי שנועד להפעיל את המכונות הללו, ומפעל הנתונים המשותף של נואטרה ואנבידיה הוא המקום שבו יאומנו מודלים בקנה מידה עצום זה, אשר צפויים להגיע לטריליוני פרמטרים. ההנחה וההימור של יפן הם שנתוני רצפת הייצור שנצברו במדינה ובסיס הייצור הרחב שלה יעניקו לה יתרון תחרותי עצום בעידן ה-AI הפיזי.
מעבר לשיקולים התעשייתיים הברורים, קיים מניע ריבוני ולאומי עמוק. בשעה שארצות הברית וסין מובילות בפיתוח מערכות בינה מלאכותית בקנה מידה גדול, ממשלת טוקיו שואפת להחזיק בנתונים משלה, בכוח מחשוב עצמאי משלה, ולהפחית באופן משמעותי את התלות שלה בתשתיות טכנולוגיות שאינן נמצאות תחת שליטתה הישירה. הואנג הופיע ב-16 ביולי בטוקיו לצד שר המסחר היפני, ריוסי אקאזאווה (Ryosei Akazawa), באירוע ההשקה הממשלתי הרשמי של תחום ה-AI הפיזי, כאשר ראש הממשלה של יפן, סנאה טקאיצ'י (Sanae Takaichi), הצטרפה לאירוע באמצעות שיחת וידאו. ממשל טקאיצ'י הגדיר את תחומי ה-AI והחצי מוליכים (semiconductors) כמרכז תוכנית הצמיחה הכלכלית של המדינה, אשר שואפת להגיע להיקף השקעות ציבוריות ופרטיות של כ-370 טריליון ין (שווה ערך לכ-2.3 טריליון דולר) עד לשנת 2040. הקמת מפעל ה-AI של נואטרה – אותו מגדירה אנבידיה כ"תשתית הבינה המלאכותית הלאומית הראשונה בעולם" – מהווה את ההימור הברור והמוחשי ביותר של המדינה בכיוון זה. עם זאת, הדחיפה של יפן לעצמאות טכנולוגית נשענת כיום, לפחות בשלב זה, על רכישת שבבים המיוצרים בארצות הברית.
פגישות עבודה עם צמרת הטכנולוגיה היפנית
במהלך ביקורו הקצר של יומיים בלבד בטוקיו, דאג הואנג להיפגש עם כמעט כל השמות המובילים והמשפיעים ביותר בזירת הטכנולוגיה היפנית. הוא ישב לארוחת צהריים משותפת עם מנכ"לים של חברות הענק טויוטה, פאנוק, יאסקווה, פוג'יטסו וקוואסאקי, ונפגש עם עשרות מנהלים בכירים של שרשרת האספקה המקומית לארוחת שיפודים וויסקי באיזקאיה (מסבאה מסורתית) בשכונת קאנדה (Kanda) ההיסטורית. מפגשים אלו מראים כי הואנג פועל לפי אותו מודל עבודה קבוע שהציג שבועות ספורים קודם לכן – נאום מרכזי (keynote) המלווה במפגשים אישיים בטאיוואן, אכילת עוף מטוגן בשווקים, וחתימה על עסקת 50,000 מעבדים גרפיים בסיאול, דרום קוריאה, בסתיו האחרון. הפעם הגיע תורה של טוקיו, והואנג התמקד באופן מוחלט ברובוטים, בשרשרת האספקה של החומרה ובשבבים התומכים בתעשיות הללו מלמטה.