המודלים הסיניים של בינה מלאכותית מפלגים את יועציו של טראמפ

בדיווח מיוחד שהתפרסם לאחרונה בניוזלטר "The Algorithm", העוסק בתחום הבינה המלאכותית, נחשף כי במהלך סוף השבוע האחרון התפרץ עימות פומבי חריף ויוצא דופן בין כמה מיועציו הנוכחיים והלשעבר של הנשיא דונלד טראמפ לענייני בינה מלאכותית. במהלך חילופי הדברים הסוערים, הטיחו היועצים השונים עלבונות פומביים קשים בחברות הבינה המלאכותית המובילות והגדולות ביותר הפועלות כיום בארצות הברית, תוך שהם חושפים לעין כל מחלוקות פנימיות עמוקות השוררות בתוך הממשל ובקרב מקבלי ההחלטות בנוגע לאסטרטגיה הנדרשת מול התחרות הטכנולוגית הגוברת והולכת מצד הרפובליקה העממית של סין.

בין הדמויות המרכזיות שלקחו חלק בעימות הפומבי הזה היה דיוויד סאקס (David Sacks), מי שכיהן כצאר הבינה המלאכותית והקריפטו הרשמי של הנשיא דונלד טראמפ עד לחודש מרץ האחרון. סאקס לא חסך את שבט לשונו וכינה את המודלים של חברת הבינה המלאכותית אנתרופיק (Anthropic) כמודלים "מנוטרלים" ("lobotomized") ו"פרוגרסיביים" ("woke"). במקביל אליו, אמיל מייקל (Emil Michael), פקיד בכיר בפנטגון, תקף בחריפות את מי שמונה לאחרונה לתפקיד ראש תחום עתידים אסטרטגיים בחברת OpenAI, דין באל (Dean Ball), וכינה אותו בכינוי המעליב "אידיוט הכפר המושלם" ("supreme village idiot").

הסערה הפומבית הנוכחית בקרב יועצי הנשיא הציתה את חוסר ההסכמה הנרחב סביב השקתו של מודל בינה מלאכותית חדש בשם Kimi. מדובר במודל חינמי לחלוטין המוצע בקוד פתוח, אשר הושק בשבוע שעבר על ידי חברת הבינה המלאכותית הסינית Moonshot. המודל החדש, כך מתברר, מציג יכולות ביצוע המקבילות, לפחות על פי ההתרשמות הראשונית, לרמת התבונה של המודלים המתוחכמים והמובילים של החברות האמריקאיות OpenAI ואנתרופיק – מודלים שהשימוש בהם, בניגוד לזה הסיני, כרוך בעלויות כספיות משמעותיות ואינו מוצע בחינם למשתמשים.

האתגר הכלכלי והפוליטי שמציבים המודלים הסיניים לממשל

המודל הסיני Kimi, לצד מודלים סיניים דומים אחרים המושקים בקצב מהיר, מציב בעיה ממשית, פוליטית וכלכלית כאחד, עבור הנשיא דונלד טראמפ. ההתפתחויות הללו גורמות לפיצול עמוק בקרב האסטרטגים הבכירים ביותר בתחום הבינה המלאכותית הנמצאים בסביבתו וביחסי הגומלין שלו, ומחלקות אותם למחנות וסיעות יריבות. בכל פעם שמודל חכם וחינמי בקוד פתוח מבית היוצר של חברות סיניות, כמו Kimi, משתחרר לשוק העולמי, החברות והעסקים בארצות הברית רואים פחות ופחות סיבות ותמריצים כלכליים לשלם סכומי כסף גבוהים ומתמשכים כדי לזכות בגישה למודלים הסגורים והיקרים של אנתרופיק או של חברת OpenAI.

בהתחשב בעובדה שההתלהבות הרבה וההשקעות סביב חברות הבינה המלאכותית הללו ודומותיהן מהוות מנוע מרכזי וחלק בלתי פרופורציונלי מצמיחת הכלכלה האמריקאית כולה, המודלים הסיניים הללו מייצרים בעיות כלכליות ופוליטיות משולבות עבור הנשיא טראמפ. אנטון לייכט (Anton Leicht), עמית מחקר במכון קרנגי לשלום בינלאומי (Carnegie Endowment), התייחס לנושא וכתב בחשבונו ברשת החברתית X כי מודלים אלו מהווים "איום עבור ממשל שממש אינו מעוניין בחדשות כלכליות רעות נוספות". ההשפעה של השקות אלו כבר נתנה את אותותיה בשווקים הפיננסיים, לאחר שגרמו לתנודות וזעזעו את מניות הטכנולוגיה הגדולות בארצות הברית.

בפני ממשל טראמפ עומדת השאלה הקשה כיצד עליו לפעול נוכח המצב. כדי להבין את הרקע, יש לזכור כי כל האירועים הללו מתרחשים שבוע בלבד לאחר שמדינת ניו יורק הטילה את האיסור המדינתי הראשון בארצות הברית על הקמת מרכזי נתונים (דאטה סנטרס) חדשים. צעד זה משקף את חוסר האמון הציבורי הגובר בקרב האזרחים כלפי חברות הבינה המלאכותית הגדולות. על פי הערכות שונות, חלק לא מבוטל מהציבור האמריקאי אינו מגלה סימפתיה רבה כלפי קשייהן של OpenAI או אנתרופיק בהתמודדותן מול מתחרים זולים יותר מחוץ לארץ, ורבים מהם יטענו כי אין זה מתפקידה של הממשלה הפדרלית להגן על האינטרסים העסקיים של החברות הללו.

גישת הקוד הפתוח מול התערבות ממשלתית מוגברת

בנקודה ספציפית זו, ניתן למצוא נקודת ממשק קלה ומוגבלת ביותר בין הלך הרוח הציבורי לבין עמדתו של דיוויד סאקס. ב-19 ביולי מתח סאקס ביקורת נוקבת על חברות הבינה המלאכותית המובילות בארצות הברית, וטען כי הן "רוצות שהממשלה תחסל את התחרות שלהן מצד הקוד הפתוח". סאקס הוסיף וטען כי מודלים סיניים של בינה מלאכותית הפכו לפופולריים במיוחד בעולם דווקא משום שהם מגיעים עם הרבה פחות מגבלות והגבלות על האופן שבו אנשים יכולים להשתמש בהם (זאת, כמובן, מבלי להתחשב במנגנוני הצנזורה הממשלתית המובנים בתוכם בסין).

אולם, סאקס כבר אינו מחזיק בתפקיד רשמי כלשהו ואינו משמש עוד כיועץ רשמי בממשלו של טראמפ. עמדתו, הגורסת כי בינה מלאכותית פתוחה וחופשית יותר היא עדיפה, הוחלפה ברובה בתוך סביבת הממשל בגישה הפוכה, הדוגלת בתפקיד רחב ופעיל בהרבה של התערבות ופיקוח ממשלתי. הרציונל המוביל את הגישה הזו כיום הוא שמודלים של בינה מלאכותית הגיעו לרמות עוצמה גבוהות כל כך, עד שהם עלולים להוות איום ישיר וממשי על הביטחון הלאומי, ולפיכך על הממשלה הפדרלית לשלוט באופן שבו נעשה בהם שימוש.

תפיסה זו היא שהניעה והזינה את תהליך הבחינה והסינון החדש של הבית הלבן, שמטרתו לבדוק ולבחון את רמת האבטחה והבטיחות של מודלים של בינה מלאכותית עוד לפני שהם מופצים ומפורסמים לציבור הרחב. דין באל (Dean Ball), יועץ בינה מלאכותית לשעבר של טראמפ שעבר לעבוד לאחרונה בחברת OpenAI, מתח ביקורת חריפה בסוף השבוע על תהליך הבחינה החדש הזה, וכינה אותו "משטר רישוי דה-פקטו לבינה מלאכותית מתקדמת בחזית הטכנולוגיה" ("de facto licensing regime for frontier AI").

באל חזה והעריך כי טראמפ עשוי לנסות לפתור את בעיית הקוד הפתוח הסיני באמצעות הפעלת כוח רך, למשל על ידי יצירת הרתעה ופחד בקרב חברות אמריקאיות מפני שימוש במודלים סיניים כמו Kimi. תחזית זו עוררה תגובה חריפה וזועמת מצד אמיל מייקל, המשמש יחד עם מזכיר ההגנה פיט הגסת' (Pete Hegseth) כאנשי הקשר המרכזיים והקשרים הרשמיים של הפנטגון מול חברות הבינה המלאכותית. מייקל כינה את באל "אידיוט הכפר המושלם של תעשיית הבינה המלאכותית", והביע תרעומת קשה על הרעיון לפיו הממשלה תפעיל לחץ סמוי וכוחני על חברות במקום לפעול בדרכים דמוקרטיות וגלויות. מייקל הדגיש כי יש לפעול אך ורק דרך "ההליך הדמוקרטי ולא באמצעות מזימות של ה-Deep State (המדינה העמוקה)".

שאלת המקור ליכולות הטכנולוגיות של סין והשימוש ב"זיקוק"

מחוץ למרכז הוויכוח הסוער, נותרה השאלה כיצד מודל כמו Kimi הצליח להגיע לרמת ביצועים כה גבוהה ומתקדמת מלכתחילה. לאורך חלק גדול מתקופת ממשל ביידן, ואף בתחילת כהונתו השנייה של ממשל טראמפ, מניעת גישה של סין לשבבים המובילים והמתקדמים ביותר בשוק הוגדרה כעניין בעל עדיפות עליונה לביטחון הלאומי. אולם, מגבלות הייצוא הללו התרופפו בהמשך. טראמפ קיבל החלטה שנויה במחלוקת לאפשר לחברת אנבידיה (Nvidia) למכור יותר שבבים לסין, וזאת בתמורה לכך שהממשל האמריקאי יקבל נתח ישיר מההכנסות והעסקאות הללו. לצד זאת, הממשלה הפדרלית העלתה טענות כי התרחשו מקרים של הברחת שבבים לא חוקית לתוך סין. עם זאת, לסין עדיין יש כוח מחשוב מוגבל יחסית, ועדיין לא ברור לחלוטין באילו שבבים בדיוק השתמשה חברת Moonshot כדי לאמן את המודל החדש Kimi.

אפשרות נוספת שהועלתה בהקשר זה היא שתהליך האימון של המודל הסיני כלל שימוש בטכניקת "זיקוק" (distillation) – פרקטיקה טכנולוגית שבה מודלים של בינה מלאכותית מאומנים ומכווננים על בסיס הפלטים (outputs) המוכנים של מודלים קיימים ומתוחכמים אחרים. חברות כמו OpenAI ואנתרופיק מתלוננות מזה זמן רב כי חברות בינה מלאכותית סיניות משתמשות בשיטה זו כדי לקצר תהליכים, ואף פנו לממשלה האמריקאית בבקשת עזרה רשמית כדי להביא להפסקת התופעה. בחודש אפריל האחרון הן קיבלו מענה מבוקש, כאשר ממשל טראמפ הכריז על סדרה של מאמצים ממשלתיים שנועדו להגביל ולבלום את הפרקטיקה הזו.

למרות המאמצים הללו, המודל הסיני Kimi כבר זמין כעת לציבור הרחב ומוצע ללא כל עלות. רמת הביצועים והיכולות שלו קרובה מאוד לזו של המודל המתקדם של חברת אנתרופיק, אשר הממשל האמריקאי הגדיר אותו בעבר כבעל עוצמה כה רבה עד שהחליט להשביתו ולהשעותו לזמן קצר מחשש לפגיעה ישירה בביטחון הלאומי. חילופי ההאשמות, העלבונות והוויכוחים הסוערים שנרשמו בסוף השבוע האחרון מעידים כי רבים בקרב מקבלי ההחלטות ויועציו של טראמפ רואים בהשקת Kimi קריאת השכמה דחופה – אך בשלב זה, איש מהם אינו מצליח להגיע להסכמה לגבי המשמעות המדויקת של קריאה זו או הצעדים המעשיים שיש לנקוט בעקבותיה.