חיפוש בחדשות

בעוד שעמק הסיליקון רואה בסוכני בינה מלאכותית את העתיד ומפתח עבורם מערכות תשלום ואוטומציה, רוב הציבור הרחב עדיין לא נגע בהם. ג'וש מילר, מנכ"ל The Browser Company, טוען כי התעשייה סובלת מחשיבת עדר ומפתחת יכולות מודל מרשימות במקום מוצרים ממוקדי לקוח. בעוד שלצ'אטבוטים כמו ChatGPT ו-Gemini יש כמיליארד משתמשים חודשיים, הסוכנים של OpenAI ו-Anthropic זוכים לכל היותר לכ-10 מיליון משתמשים שבועיים בלבד. לדברי מילר, אשר הסטארט-אפ שלו נרכש בעבר על ידי חברת אטלסיאן תמורת 610 מיליון דולרים, סוכני בינה מלאכותית הם בעיקר מסגרת מומצאת שהתעשייה יצרה באופן קולקטיבי, ולא מוצר אמיתי שאנשים צריכים. הוא קורא למפתחי מוצרים לחשוב מחוץ לקופסה וליצור כלים המעניקים חוויית שימוש מהנה ויעילה לקהל הרחב, במקום להסתפק בהדגמות טכנולוגיות מרשימות בהשראת חזונות מדע בדיוני אחידים.

חברת Monday.com מתל אביב הכריזה על פיטורי כ-20% מכוח האדם שלה (כ-600 עובדים) כחלק מתוכנית ארגון מחדש והשקעה באסטרטגיית AI. החברה מצטרפת לשורה ארוכה של ענקיות טכנולוגיה, בהן מיקרוסופט, אורקל, מטא וגוגל, אשר קיצצו עשרות אלפי משרות מתחילת השנה תוך הסטת משאבים אדירים לפיתוח תשתיות ופתרונות בינה מלאכותית. ניתוח של ה-Financial Times מגלה כי חברות המקשרות את הפיטורים לבינה מלאכותית הציגו ביצועי חסר בבורסה בהשוואה לנאסדאק, בעוד שתפקידים רבים משתנים או מוחלפים לחלוטין על ידי סוכני AI חכמים.

דיווח חדש מאתר TechCrunch חושף כי מגבלות הבטיחות (guardrails) המחמירות שהטילו ענקיות הבינה המלאכותית כדי למנוע שימוש לרעה במודלים שלהן, פוגעות כעת דווקא בחוקרי אבטחת מידע לגיטימיים ובמגני רשתות. חוקרים בתחום הסייבר ההתקפי, המשתמשים בכלים אלו לאיתור חולשות, מדווחים על חסימות תכופות וחוסר עקביות במענה של המערכות, אפילו במסגרת תוכניות סינון מיוחדות של OpenAI ו-Anthropic. בעקבות המגבלות והחשש מדליפת מידע לענן, חוקרים רבים נאלצים לנטוש את המערכות האמריקאיות המפוקחות ולעבור לשימוש במודלים מקומיים של קוד פתוח, לעיתים של חברות זרות כגון מודל GLM הסיני. מומחים מזהירים כי המגבלות הנוכחיות עלולות לפגוע ביכולת ההגנה של המערב אל מול גל מתקפות סייבר עתידי.

לפי דיווח במגזין WIRED, ענקית הטכנולוגיה מטא פרסמה לאחרונה פרסומת חדשה לקידום טכנולוגיית הבינה המלאכותית שלה באינסטגרם, תחת המסר שהטכנולוגיה לא תשאיר אותנו מאחור. אלא שהמוזיקה המלווה את הסרטון האופטימי היא השיר "Five Years" של דיוויד בואי משנת 1972, העוסק באפוקליפסה ובחורבן כדור הארץ בתוך חמש שנים. בעוד דובר מטא טוען כי בואי ראה בשיר ביטוי לאופטימיות לעתיד טכנולוגי, מומחי מוזיקה והיסטוריונים מצביעים על כך שהשיר נכתב מתוך עצב עמוק ומתאר סיוט דיסטופי מובהק. המקרה מצטרף לשורה של פרסומות מצד ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ואנתרופיק, המנסות להפיג את חששות הציבור מהשפעות הטכנולוגיה.

חברת הסטארט-אפ Runway משיקה את Runway Media Router, כלי חדש המאפשר למפתחים לנתב באופן אוטומטי בקשות יצירת תמונה, וידאו ואודיו למודל המתאים ביותר. הכלי, שהושק באמצעות פלטפורמת המפתחים Runway Dev, מנתב את הבקשות על פי העדפות המפתח לגבי איכות, מהירות או עלות. המהלך מסמן את שאיפתה של Runway להפוך לשכבת תשתית ואורקסטרציה עבור תעשיית המדיה הגנרטיבית, בתקופה שבה השוק נעשה צפוף ותחרותי במיוחד והחברה מתמודדת עם תחרות עזה מצד ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, בייטדאנס ועליבאבא.

מאמר זה מבוסס על דיווח של מגזין WIRED העוסק באתגר הגובר שמציבות מעבדות בינה מלאכותית סיניות בפני חברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב. עם השקתם של דגמים מתקדמים בקוד פתוח, כמו Kimi K3 של חברת Moonshot AI ו-GLM 5.2 של Z.ai, חברות בסין מציעות חלופות נגישות ויציבות לדגמים החסומים של OpenAI ו-Anthropic. בעוד שארצות הברית מטילה הגבלות ייצוא ומעכבת השקות בשל חששות בטיחות, דגמי הקוד הפתוח הסיניים מאומצים על ידי חוקרים וסטארט-אפים במערב למשימות מורכבות כמו פיתוח אתרים וניתוח אירועי סייבר, ומציבים סימן שאלה סביב הצורך במימון אינסופי לפיתוח דגמים סגורים.

בבלוג הרשמי של גוגל קלאוד הוכרז על הרחבת התמיכה של החברה במשימת ג'נסיס (Genesis Mission) הלאומית של ארצות הברית, באמצעות הקצאה של 40 מיליון דולר באסימוני בינה מלאכותית ובקרדיטים לענן. גוגל תעניק למעבדות הלאומיות של משרד האנרגיה האמריקאי (DOE) גישה לכלי בינה מלאכותית מתקדמים מבית Google DeepMind, בהם AlphaEvolve, AlphaFold 3 ו-AlphaGenome, לצד רישיונות שימוש ב-Gemini for Government למשך שנה עבור עשרות אלפי עובדים. הכלים כבר משולבים במעבדות כגון PNNL ו-NLR, ומסייעים בקיצור זמני כיול חומרה ובמיפוי מערכות מתמטיות מורכבות.

חברת Meta (מטה) השיקה את מודל הבינה המלאכותית Muse Image (מודל יצירת תמונות) ומאפשרת כעת לכל משתמש ליצור תמונות חדשות המבוססות על תמונות וסרטונים ציבוריים של משתמשי Instagram (אינסטגרם) ללא הסכמתם מראש, אלא אם יבצעו חסימה ידנית (Opt-out) בהגדרות השיתוף. לפי חשיפת מגזין WIRED (מגזין הטכנולוגיה האמריקאי), משתמשים אינם מקבלים כל התראה כאשר התוכן שלהם משמש ליצירת הדמיות AI על ידי משתמשים אחרים. כדי להתגונן, מומלץ לעסקים וליוצרים בישראל לגשת להגדרות האפליקציה תחת לשונית 'שיתוף ושימוש מחדש' ולכבות באופן ידני את הרשאות השימוש בפוסטים ובסרטוני רילז.

הסטארט-אפ האמריקאי Savi Security, שהוקם על ידי יוצאי ענקיות הטכנולוגיה Apple ו-Cisco, השיק אפליקציית מובייל ייחודית המציעה הגנה מפני הונאות AI ושיבוט קול בזמן אמת. האפליקציה, שפיתוחה נתמך בגיוס סיד של 7 מיליון דולר בהובלת קרן Acrew Capital, משתמשת במודל Gemini של גוגל ומסוגלת לנטר שיחות חיות באמצעות הוספת סוכן וירטואלי המנתח דפוסי התנהגות קוליים. פתרון זה מגיע על רקע זינוק משמעותי בהפסדי הצרכנים מהונאות התחזות, אשר לפי נתוני ה-FTC שולשו והגיעו לכ-3.5 מיליארד דולר בשנת 2025, כתוצאה מהוזלה דרסטית בעלויות הטכנולוגיה המאפשרת שיבוט קול מקלטת של 3 שניות בלבד.

דוח חדש של MIT Technology Review Insights בשיתוף חברת Elastic מדגיש כי בניית ארכיטקטורת בינה מלאכותית יציבה היא הבסיס החיוני להצלחת פרויקטים טכנולוגיים בארגונים. לפי המחקר, כ-85% ממנהלי ה-IT מתכננים להטמיע כלי ניטור ייעודיים למודלי שפה (LLM Observability) כדי לשלוט בעלויות ובאבטחת מידע. חברת המחקר Gartner מזהירה כי ללא תשתית נתונים מתאימה, כ-60% מפרויקטי ה-AI יינטשו עד שנת 2026. הדו"ח ממליץ למנהלי טכנולוגיה להתמקד בארבעה יסודות: ניקוי נתונים בקנה מידה רחב, הנדסת קונטקסט (RAG), ניטור ובקרה קפדניים, ושמירה על צוותים מקצועיים ומעורבות אנושית מבוקרת בתהליכים.

לפי דיווח רשמי, חברת Forterra האמריקאית פרסה למעלה מ-100 רכבי שטח קרקעיים אוטונומיים (UGVs) מדגם Lancer בחזית באוקראינה ב-9 החודשים האחרונים. הרכבים, המבוססים על טרקטורוני Polaris ומצוידים במערכות חיישנים ובינה מלאכותית, השלימו מעל 1,100 משימות מבצעיות והובילו כ-350 טונות אספקה ופינוי פצועים. הכלים מופעלים מרחוק באמצעות חיבור Starlink ומוכיחים כי שילוב טכנולוגיה אוטונומית בלוגיסטיקה ובשינוע אינו עוד חזון עתידי, אלא מציאות בשטח המגדירה מחדש את שרשרת האספקה בתנאים הקיצוניים ביותר.

בשנת 2026, שוק התעסוקה בהייטק עובר טלטלה חסרת תקדים. על פי נתוני Layoffs.fyi, מעל 120,000 עובדים פוטרו מתחילת השנה, כאשר חברות מובילות כמו Oracle (ענקית בסיסי הנתונים) ו-GitLab (פלטפורמת ניהול הפיתוח) מדווחות ישירות על צמצום משרות לטובת תשתיות AI וסוכנים אוטונומיים. צעד זה מסמן מעבר מפיטורים זמניים לשינוי מבני ארוך טווח, במסגרתו חברות משטחות את שכבות הניהול ומחליפות משימות רפטטיביות באוטומציה מלאה. עבור עסקים ישראליים, שינוי זה מהווה הזדמנות לבנות צוותים רזים ויעילים בעזרת שילוב סוכנים דיגיטליים.

מילון מונחי ה-AI העדכני שפורסם במגזין הטכנולוגיה TechCrunch (מגזין הטכנולוגיה המוביל TechCrunch) מציג את מושגי היסוד המעצבים את המהפכה הטכנולוגית הבאה עבור עסקים. המדריך מדגיש את המעבר מכלים פשוטים למערכות מורכבות המבוססות על סוכני AI עצמאיים ועל פרוטוקולים פתוחים דוגמת Model Context Protocol של חברת Anthropic (חברת בינה מלאכותית אמריקאית). על פי הנתונים שפורסמו, חברות טכנולוגיה מובילות כמו OpenAI (מעבדת המחקר המובילה OpenAI), Google (חברת הטכנולוגיה הרב-לאומית Google) ו-Microsoft (ענקית התוכנה Microsoft) כבר אימצו את הפרוטוקול הפתוח הזה, המאפשר למודלים להתחבר למאגרי מידע ארגוניים ללא צורך בפיתוח מחברים מותאמים אישית. הבנת מונחים אלו, לצד מושגים כמו Mixture of Experts ו-Inference, מאפשרת למנהלים לקבל החלטות מושכלות ולהטמיע פתרונות אוטומציה יעילים.

שוק הדפדפנים בשנת 2026 עובר מהפכה דרמטית מחיפוש פסיבי לסוכני פעולה אוטונומיים. על פי דיווח של TechCrunch, ענקיות טכנולוגיה וסטארט-אפים מציעים כיום חלופות מתקדמות ל-Chrome ול-Safari המבוססות על בינה מלאכותית מובנית. בין הפתרונות הבולטים ניתן למצוא את דפדפן Atlas של חברת OpenAI המציע "מצב סוכן" לביצוע משימות, ואת דפדפן Comet של חברת Perplexity הפועל במסגרת מנוי ה-Max של החברה בעלות של 200 דולר לחודש. דפדפנים אלו מאפשרים לעסקים לבצע פעולות, לסכם מידע ולמלא טפסים ישירות מתוך הדפדפן, ומסמנים שינוי עמוק בפרודוקטיביות ובאוטומציה העסקית.

שיחות ההתאגדות בלונדון בין הנהלת Google DeepMind לנציגי העובדים נקלעו למשבר חריף. לפי הדיווח במגזין WIRED, העובדים מאשימים את ההנהלה בהשתקה ובחוסר רצון להידבר, לאחר שבפברואר 2025 הסירה חברת האם Alphabet את ההתחייבות שלא לפתח כלי נשק באמצעות AI. עובדי המעבדה הביעו חשש כבד ממיליטריזציה של הפיתוחים שלהם, במיוחד לאור חוזים שחתמה גוגל עם משרד ההגנה האמריקאי. המאבק ממחיש את המתח הגובר בין מפתחי בינה מלאכותית להנהלות התאגידים בנושאי אתיקה וגבולות פיתוח הטכנולוגיה.

על פי דיווח במגזין The Information, חברת Anthropic (חברת בינה מלאכותית אמריקאית) מנהלת מגעים ראשוניים עם ענקית הטכנולוגיה Samsung (סמסונג) לפיתוח שבבי AI מותאמים אישית. המהלך נועד לצמצם את תלותה של החברה במעבדי Nvidia (אנבידיה) השולטים בשוק, ולתת מענה למחסור העולמי בחומרה. יוזמה זו מגיעה במקביל לצעדים דומים של OpenAI, שחברה לאחרונה ל-Broadcom לפיתוח השבב הייעודי שלה "Jalapeño". פיתוח חומרה עצמאית עשוי להוביל לירידה של עד 40% בעלויות הרצת המודלים בענן, מה שישפיע באופן ישיר על עלויות השימוש בכלי בינה מלאכותית גם עבור עסקים בישראל.

השימוש הגובר בכלים כמו OpenClaw ו-Claude Code חושף כיצד סוכני AI בקוד פתוח לעסקים חודרים לחיי היומיום והעסקים. יזמים ברחבי העולם רותמים כיום את הטכנולוגיה לביצוע אוטומציות מורכבות - מיצירת תוכן ויראלי באינסטגרם שגרר מעל מיליון צפיות בתוך ימים ספורים, ועד לביצוע מחקרים גיאוגרפיים מקיפים לפגישות עבודה. לצד ההזדמנויות לשדרוג תהליכי שיווק ומחקר, מומחי אבטחה מזהירים מפני הסיכונים שבמתן גישה עצמאית לסוכנים ללא פיקוח אנושי הדוק (Human-in-the-loop). עבור עסקים בישראל, מדובר בכלי עוצמתי שדורש הטמעה זהירה ואחראית תחת מגבלות חוק הגנת הפרטיות.

חברת Meta (מטה) השיקה את תוכנית המנויים Meta One Premium Plan למשקפיים החכמים שלה, הכוללת את הדגמים של Ray-Ban (ריי-באן), Oakley (אוקלי) ומשקפי המותג העצמאיים שלה. המנוי, שמיועד להגדיל את המונטיזציה של החברה מבלי להסתמך רק על מכירת חומרה במחירי עלות (כמו דגם ה-299 דולר החדש), מגביל תכונות פופולריות כמו Conversation Focus ל-3 שעות חופשיות בחודש בלבד. מהלך זה מסמן מגמה רחבה בתעשיית הטכנולוגיה, שבה ענקיות כמו Google (גוגל) ו-Apple (אפל) עוברות לגבות דמי מנוי קבועים עבור תכונות בינה מלאכותית מבוססות חומרה.

תחקיר של מגזין הטכנולוגיה WIRED חושף כי אפליקציית ההיכרויות החדשה Goose, שהוקמה על ידי דריק צ'דוויק ודוד אליאגס, השתמשה ברשת של משפיענים פיקטיביים שנוצרו בבינה מלאכותית (AI) כדי להניע משתמשים להוריד את האפליקציה. בדיקות טכנולוגיות, כולל שימוש בכלי SynthID של חברת Google, העלו בסבירות של למעלה מ-90% כי פרופילי האינסטגרם שקידמו את האפליקציה והזמינו משתמשים בהודעות פרטיות היו מזויפים לחלוטין. מהלך זה, המהווה הפרה של הנחיות ה-FTC בארה"ב וחוקי הגנת הצרכן, מדגיש את הסכנות והרגולציה הגוברת סביב שיווק באמצעות משפיעני AI ופרופילים פיקטיביים במדיה החברתית.

על פי דוח משותף של Ramp ו-Revelio Labs המנתח 22,000 חברות, השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה מציגה מציאות מפתיעה: חברות המוגדרות כמשקיעות כבדות ב-AI (הוצאה חודשית ממוצעת של 30 דולר לפחות לעובד) רשמו עלייה של 10.2% במצבת כוח האדם שלהן לרוחב מחלקות שונות כמו הנדסה, שיווק ומכירות. בנוסף, למרות שחוקרי Goldman Sachs מדווחים כי ה-AI ביטלה כ-16,000 משרות בחודש בשנה האחרונה, בחברות הטכנולוגיה המובילות חל גידול של 12% בגיוס עובדים מתחילים (ג'וניורים). הנתונים מוכיחים כי השקעה מתמשכת ב-AI מהווה מנוע להתרחבות הארגון ולא רק לצמצום עלויות.

תחקיר של מגזין הטכנולוגיה WIRED (מגזין הטכנולוגיה האמריקאי) חושף כי חברת Meta (מטא) הפעילה מאות קבלנים שהתחזו לקטינים כדי לבחון ולערער את מנגנוני הבטיחות של צ'אטבוטים מתחרים כמו ChatGPT ו-Gemini. פרויקט Cannes החשאי, שנוהל על ידי חברת הקבלן Covalen, כלל הזנת מעל 45,000 שאילתות רגישות (בנושאי פגיעה עצמית, סמים ויחסים אסורים) כדי לבצע השוואת בטיחות מודלי בינה מלאכותית של המתחרות. בעוד מטא טוענת כי מדובר בפרקטיקת השוואה סטנדרטית בתעשייה, החברות המתחרות מבהירות כי הבדיקות הפרובוקטיביות נעשו ללא אישורן והפרו את תנאי השימוש שלהן באופן מובהק.

חברת Google (ענקית הטכנולוגיה גוגל) פתחה את תכונת יצירת התמונות המותאמת אישית של Gemini (ג'מיני) לכלל המשתמשים בארצות הברית בחינם. בעבר הייתה היכולת מוגבלת למנויים משלמים בלבד. התכונה, המבוססת על מנוע ה-Personal Intelligence (אינטליגנציה אישית), מאפשרת למשתמשים להפיק תמונות המותאמות להעדפותיהם מבלי להקליד פרומפטים מורכבים, זאת באמצעות סנכרון ישיר של נתונים מחשבונות ה-Gmail, Google Photos ו-YouTube של המשתמש. לפי דיווח ב-TechCrunch (מגזין הטכנולוגיה האמריקאי), המהלך מגיע לאחר שצ'אטבוט Gemini חצה מוקדם יותר השנה את רף 750 מיליון המשתמשים הפעילים בחודש (MAUs). המהלך מייצג שלב נוסף בקרב החברות הגדולות על שוק ה-AI היוצר, תוך הנגשת כלים מתקדמים לקהל הרחב בחינם.

דוח חדש של זרוע התוכן MIT Technology Review Insights (זרוע מחקרי התוכן של MIT) בשיתוף ענקית הטכנולוגיה Microsoft (מיקרוסופט) מצביע על כך ששנת 2026 תהווה שנת מפנה לשילוב סוכני AI בתהליכי עבודה בעסקים. הסקר, שהקיף 300 מומחי טכנולוגיה ודירג 101 משימות בענן ובנתונים, מראה כי האמון הגבוה ביותר של ארגונים בסוכנים אוטונומיים נמצא בתהליכי ניהול נתונים (Data workflows) כגון ניטור איכות מידע וזיהוי חריגות. זאת ברקע לתחזית של חברת הייעוץ McKinsey (מקינזי) כי עלויות תשתיות ה-IT יגדלו פי 2 עד 3 עד שנת 2030, דבר שמגביר את הלחץ על מנהלים להציג החזר השקעה מהיר בעזרת פתרונות אוטומציה ובינה מלאכותית אוטונומית.

סיפורו של קונור כריסטו (Conno Christou), יזם טכנולוגיה בן 35, מדגים כיצד שימוש בבינה מלאכותית לקבלת החלטות רפואיות יכול להציל חיים. לאחר שאובחן עם לימפומה אגרסיבית, כריסטו סירב להסתמך רק על מערכת הבריאות המסורתית. הוא עקב אחרי מדדי גופו בעזרת מכשירים לבישים והזין את כל נתוני בדיקות ה-PET וה-MRI שלו לתוך מודל ה-Claude של חברת Anthropic. המודל זיהה כי ממצא חשוד בסריקה האחרונה שלו אינו גידול חוזר אלא תופעה שכיחה בשם "תגובת בלוטת התימוס" (Thymus rebound). תובנה זו, שאושרה על ידי רופא נוסף, מנעה ממנו לעבור טיפול קרינתי מיותר ומסוכן סמוך ללב ולריאות.

על פי דיווח של TechCrunch, חברת OpenAI (מעבדת מחקר ופיתוח בינה מלאכותית אמריקאית) מפתחת את שבב ההסקה הייעודי Jalapeño בשיתוף עם חברת Broadcom, במטרה להפחית את תלותה בחברת Nvidia (יצרנית השבבים המובילה בעולם). מהלך זה מצטרף למגמה רחבה שבה ענקיות טכנולוגיה מפתחות שבבי AI מותאמים אישית לעסקים כדי להוזיל את עלויות המחשוב הגבוהות, המהוות כיום כ-80% מהוצאות הרצת המערכות. הוזלה זו, לצד גיוס של 650 מיליון דולר על ידי חברת Groq המתחרה, תנגיש סוכני בינה מלאכותית מהירים וזולים יותר עבור ארגונים וחברות בישראל.

על פי דיווח של מגזין WIRED (מגזין טכנולוגיה אמריקאי), מדינת קטאר הפכה למעבדת הניסויים הטכנולוגית המרכזית של FIFA (פדרציית הכדורגל הבינלאומית) לפיתוח טכנולוגיית מעקב שחקנים וניתוח נתונים המשמשת במונדיאל 2026. הניסויים, שהחלו בגביע הערב ב-2021, הציגו לעולם פיתוחים כמו הכדור המחובר של Adidas (תאגיד ספורט גרמני) המשדר נתונים בקצב של 500 הרץ, מערכת אופסייד חצי-אוטומטית, ומצלמות גוף לשופטים שנבחנו בגביע הבין-יבשתי ב-2024. טכנולוגיות אלו מאיצות את קבלת ההחלטות במגרש מרמת דקות לרמת אלפיות השנייה, ומספקות לשחקנים גישה ישירה למפות חום ומדדי ביצוע מיד לאחר המשחק באמצעות אפליקציה ייעודית.

מודל הבינה המלאכותית החדש של חברת OpenAI, המכונה GPT 5.6, לא יושק ישירות לציבור הרחב אלא יוגבל בתחילה לשותפים עסקיים נבחרים בלבד, תחת פיקוח הדוק של הממשל האמריקאי. ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ של משרד מנהל הסייבר הלאומי (ONCD) ומשרד מדיניות המדע והטכנולוגיה (OSTP) בארה"ב, המביעים חשש כבד מפני יכולות הסייבר ההתקפיות של המודל. מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, אישר כי הממשל יאשר לקוחות באופן פרטני ("לקוח אחר לקוח") במהלך תקופת ההרצה, כדי למנוע ניצול לרעה של המודל לזיהוי פרצות אבטחה והרצת מתקפות סייבר.

חברת הסטארט-אפ Unconventional AI (חברת שבבי בינה מלאכותית), בהובלת נווין ראו (Naveen Rao), לשעבר ראש תחום ה-AI ב-Databricks, הציגה את מודל Un0 (מודל יצירת תמונות) המוכיח את ההיתכנות של ארכיטקטורת מחשוב חדשה מבוססת מתנדים (oscillators). לפי הפרסום, הטכנולוגיה החדשה צפויה להפחית את צריכת האנרגיה הנדרשת להרצת מודלי בינה מלאכותית פי 1,000 בהשוואה לשבבים הקונבנציונליים המשמשים כיום בתעשייה. החברה פרסמה מחקר המראה כי מודל הדיפוזיה שפיתחה על גבי סימולציית תוכנה מגיע לביצועים הדומים לאלו של מודלים מובילים כגון Stable Diffusion, ומתווה דרך חדשה להתמודדות עם משבר האנרגיה העולמי של עולם ה-AI.

ענקית הטכנולוגיה Amazon (אמזון) הכריזה על השקעה מסיבית של 13 מיליארד דולר נוספים להרחבת חוות שרתים ותשתיות בינה מלאכותית בהודו עד שנת 2030, באמצעות AWS (חטיבת ענני המחשוב של אמזון). השקעה זו מצטרפת להתחייבויות קודמות ומביאה את סך ההשקעה המתוכנן של אמזון במדינה ל-48 מיליארד דולר. המהלך מציב את הודו כמרכז מחשוב גלובלי משמעותי, לצד השקעות דומות של Google (גוגל) בסך 15 מיליארד דולר ושל Microsoft (מייקרוסופט) בסך 17.5 מיליארד דולר, וישפיע ישירות על עלויות וזמינות תשתיות ה-AI לעסקים ברחבי העולם.

תחקיר מקיף של מגזין WIRED (מגזין הטכנולוגיה WIRED) וגוף Liberty Investigates (גוף התקשורת ללא מטרות רווח Liberty Investigates) חושף כי פרויקט חיזוי פשיעה אלגוריתמי רחב היקף של משטרת Avon and Somerset Police (משטרת אייבון וסומרסט) נכשל ונסגר בחשאי בשל חוסר דיוק חמור והטיות מובנות. הפרויקט, שהתבסס על ה-Think Family Database (מסד הנתונים "לחשוב משפחה") וכלל רשומות רגישות של כחצי מיליון אזרחים, הפיק תוצאות מעוותות: למשל, מודל לחיזוי פורצים פעל ברמת דיוק נמוכה מ-10% במשך שלוש שנים. דוח עצמאי של ארגון Social Finance (סושיאל פייננס) קבע כי מודלי הניקוד היו האלמנט החלש ביותר בפרויקט, מה שהוביל להפסקת השימוש בהם מחשש לפגיעה בפרטיות והטיות חברתיות קשות.