לפי כתבה של מקסוול זף (Maxwell Zeff) במגזין WIRED מתאריך 6 באוגוסט 2026, תעשיית הטכנולוגיה מתחילה להבין שהיא צריכה לבנות סוכני בינה מלאכותית (AI agents) המבוססים על מה שצרכנים רגילים רוצים, ולא רק על מה שמודלי הבינה המלאכותית שלה מסוגלים לבצע. בעוד שעמק הסיליקון כבר משוכנע שסוכני בינה מלאכותית הם העתיד — כשאנשים בלב התעשייה מעצבים מערכות תשלום עבור סוכנים, משתמשים בהם כדי לבצע אוטומטיזציה של עבודתם, ולאחרונה אף מנסים למנוע מהם לפרוץ לארגונים אחרים — בעולם האמיתי, רוב האנשים מעולם לא נגעו בסוכן בינה מלאכותית. ייתכן שהסיבה לכך היא שחברות הטכנולוגיה פשוט לא נתנו להם סיבה טובה לעשות זאת.
הפער בין עמק הסיליקון לעולם האמיתי
ג'וש מילר (Josh Miller), מנכ"ל חברת הדפדפנים The Browser Company, פרסם השבוע פוסט ויראלי ברשת החברתית X שבו כתב: "דעה לא פופולרית... זה לא קצת מטורף שאף אחד לא באמת משתמש בסוכני בינה מלאכותית?". מילר הוסיף כי "תיאורטית, הטכנולוגיה מוכנה לכך שסוכני בינה מלאכותית ישנו לחלוטין את הדרך שבה אנו עובדים וחיים... אבל אבוי, לציבור הרחב פשוט לא אכפת".
התובנה של מילר לגבי הסוכנים הדהדה בקרב רבים בעמק הסיליקון, שבו אנשים חשים מבולבלים מכך שהציבור הרחב לא נראה כמי שמתעניין באובססיה האחרונה שלהם. בראיון שנערך עמו ביום רביעי, סיפר מילר כי הוא כתב את הפוסט כשהיה חצי ישן במהלך טיול משפחתי באירופה, אך הוא עומד מאחורי דבריו. לדבריו, התעשייה חייבת להתמקד בבניית מוצרי סוכנים שאנשים באמת רוצים. "פשוט לא שמעתי אפילו אדם אחד מחוץ לקהילת הטכנולוגיה שמדבר על סוכן שהוא משתמש בו", אומר מילר. "עם כל ההתרגשות והאופטימיות שיש לנו בתעשייה לגבי חזית הטכנולוגיה ושיפור עצמי רקורסיבי (recursive self-improvement), שווה לעצור לרגע ולהגיד, 'אה, מה?'".
נתוני האימוץ: סוכנים מול צ'אטבוטים
הפער במספרי המשתמשים מדגיש את חומרת הבעיה. בחודש שעבר מסרה חברת OpenAI כי לסוכנים שלה, Codex ו-ChatGPT Work, יש יחד כ-10 מיליון משתמשים שבועיים. גורמים המקורבים לחברת Anthropic מסרו לכותב המאמר ב-WIRED כי הסוכנים שלה, Claude Code ו-Claude Cowork, מציגים רמות אימוץ דומות (כלומר, גם כן סביב 10 מיליון משתמשים שבועיים).
לעומת זאת, כאשר משווים נתונים אלו לצ'אטבוטים כמו ChatGPT ו-Gemini של גוגל, אשר לשניהם יש בממוצע כמיליארד משתמשים פעילים בחודש, השימוש בסוכנים הוא כמעט זניח — מעין טעות עיגול סטטיסטית. זהו אתגר משמעותי עבור מעבדות הבינה המלאכותית. מרבית הצרכנים משתמשים כיום בבינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) למשימות פשוטות למדי, כמו חיפוש מידע ושיחה (צ'אט). עם זאת, עמק הסיליקון השקיע מיליארדי דולרים באימון מודלים שמסוגלים לעשות הרבה יותר מכך, והסוכנים מייצגים דרך להניב רווחים מההשקעה הזו — בתנאי שאנשים אכן ישתמשו בהם.
מצב זה תואם לחששות רחבים יותר שנשמעים מפי מקורבים לתעשיית הבינה המלאכותית, המציינים כי למרות שמשאבים עצומים הופנו לבניית סוכני בינה מלאכותית, אף גורם עדיין לא הצליח ליצור מוצר צריכה פורץ דרך ("killer product"). השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא מתי, אם בכלל, יגיע "רגע ה-ChatGPT" של עולם הסוכנים.
הרקע המקצועי של ג'וש מילר
למרות אישיותו המצטנעת של מילר — שציין שוב ושוב במהלך הראיון כי הוא "בסך הכל" בוגר תואר בסוציולוגיה — טענותיו ראויות לתשומת לב רבה לנוכח הרקע העשיר שלו בעולם הטכנולוגיה. הסטארט-אפ האחרון שלו פיתח את Arc (ארק), דפדפן אינטרנט שצבר קהילת מעריצים אדוקה, ונרכש בשנה שעברה על ידי ענקית התוכנה Atlassian (אטלסיאן) תמורת 610 מיליון דולר.
החברה הראשונה שהקים, Branch (בראנץ'), נרכשה על ידי פייסבוק (Facebook) בשנת 2014. בנוסף לכך, מילר שימש בעבר כמנהל המוצר הראשון של הבית הלבן תחת נשיאותו של ברק אובמה.
טכנולוגיה מחפשת מוצר ולא כלי עצמאי
הנקודה המרכזית של מילר אינה רק שסוכני הבינה המלאכותית עדיין לא הפכו לפופולריים, אלא שהם מהווים יותר טכנולוגיה מאשר מוצר עצמאי ועומד בפני עצמו.
"אף אחד לא רוצה סוכני בינה מלאכותית, כי סוכני בינה מלאכותית הם לא באמת 'דבר' בפני עצמו. זו מסגרת מומצאת שהתעשייה שלנו יצרה כדי להתייחס באופן קולקטיבי למשהו מסוים", מסביר מילר. "בואו ניצור מוצר שגורם לך להרגיש רגוע, ממוקד ובמצב של זרימה (flow) בדיוק ברגע שאתה פותח את הלפטופ שלך. והעובדה שאנחנו מסוגלים לעשות את זה כי יש רכיב שנקרא 'רתמה' (harness) שקורא לכלים שונים — למי אכפת מזה? אף אחד לא צריך לדעת את זה".
למילר יש ניסיון מעשי התומך בטענות אלו. הוא מספר כי התכונה הפופולרית ביותר אי פעם של The Browser Company היא תדרוך בוקר מותאם אישית למשתמשים בדפדפן מבוסס הבינה המלאכותית שלהם, Dia (דיה). כאשר אנשים פותחים את המחשב הנייד שלהם, הם מקבלים דף בית הכולל ברכת שלום, רשימת משימות יומית המאוחזרת מלוח השנה ומהאימייל שלהם, וכמה פרטים קטנים ואקראיים שנועדו להסב שמחה — כמו יצירת אמנות. מבחינה טכנית, מילר מבהיר כי התכונה הזו התאפשרה רק בזכות סוכן בינה מלאכותית, אך משתמש הקצה בכלל אינו צריך לדעת מכך או להבין זאת.
חשיבת עדר והחזון הקולנועי של מעבדות ה-AI
טיעוניו של מילר עשויים להישמע נוחים במיוחד עבור מי שמוכר דפדפן אינטרנט מבוסס בינה מלאכותית, אך כותב המאמר ב-WIRED מציין כי הוא סבור שמילר צודק בכך שמוצרי הסוכנים של ימינו ברובם אינם מעוצבים מתוך מחשבה על הצרכן. חברות הטכנולוגיה משחררות לשוק את היכולות המרשימות ביותר של המודלים שלהן — כמו ניווט באתרי אינטרנט או כתיבת קוד — במקום ליצור מוצרים המותאמים בדיוק לרצונות של לקוחותיהן. היכולות הללו עשויות להפוך לתכונות נהדרות יום אחד, אך כרגע הן מרגישות יותר כמו הדגמות טכנולוגיות (demos) מאשר מוצרים מוגמרים.
מילר מאשים את הבעיה ב"חשיבת עדר" (groupthink) בתעשיית הבינה המלאכותית. רבים מהאנשים שבונים את הטכנולוגיות הללו פשוט אובססיביים לגביהן, ולעתים קרובות מחזיקים בחזון מדע בדיוני ספציפי לגבי האופן שבו המוצרים צריכים להיראות ולהרגיש.
בקיץ האחרון, כאשר The Browser Company בחנה את האפשרות להירכש, מילר מספר כי נפגש עם מנהלים רבים במעבדות הבינה המלאכותית המובילות ביותר. "זה היה פשוט פרוע בעיניי. אני חושב שכל מעבדה שפגשתי, למעט אחת, הזכירה את הסרט 'היא' (Her) כדרך שבה הם מנסחים את החזון שלהם", מספר מילר, כשהוא מתייחס לסרטו של הבמאי ספייק ג'ונז (Spike Jonze) משנת 2013. "יש לי המון כבוד לכל מי שאומר 'הנה המקום שאני חושב שהעולם צריך ללכת אליו, ואני הולך לשם'. אבל אני חושב שיש פה סוג של חוסר בגיוון של דעות ואמונות".
השלב הבא: לאתגר את הנרטיב של הסוכנים
המגמה האחרונה בתחום סוכני הבינה המלאכותית היא להעניק לאנשים את הכוח לבנות תוכנות אישיות כדי לבצע אוטומטיזציה לחלקים מחייהם, כמו בניית מצגות למשקיעים (pitch decks), ארגון מערכי נתונים (datasets) ומשימות אחרות. כותב המאמר ב-WIRED, מקסוול זף, מציין כי הוא עצמו משתמש רבות ב-ChatGPT Work וב-Claude Cowork ומצא אותם שימושיים יותר מקודמיהם. עם זאת, קיים מאגר מוגבל של אנשים שמעוניינים לבנות כלי פרודוקטיביות משלהם באופן עצמאי, והתעשייה זקוקה לרעיונות גדולים ורחבים יותר אם ברצונה להגיע ליעד של אימוץ המוני בקרב הקהל הרחב.
מילר מקווה שהמסר שלו יגיע אל מעבר לחברות הגדולות כמו OpenAI ו-Anthropic, ויהדהד בקרב מייסדים ובוני מוצרים באופן כללי. מטרתו היא לדחוף אנשים לחשוב מחוץ לקופסה על האופן שבו מוצרי סוכני בינה מלאכותית יכולים להיראות, ואז להפיח חיים בחזונות הללו. "בואו לא נקבל פשוט את הנרטיב הזה של סוכני בינה מלאכותית, אלא נפקפק באופן פעיל במה הם בעצם מוצרים וכלים טובים, מהנים, שימושיים ונגישים", מסכם מילר. "למי אכפת אם זה נראה כמו סוכן בינה מלאכותית? אף אחד לא משתמש בסוכני בינה מלאכותית".