מדוע הציבור מסרב לקנות את חזון הבינה המלאכותית של מארק צוקרברג?

על פי דיווח של אתר TechCrunch, מנכ"ל חברת מטה (Meta), מארק צוקרברג, פרסם השבוע מניפסט נרחב בן כ-6,500 מילים תחת הכותרת "העתיד שייך לכולם" (The Future is for Everyone). בחיבור אופטימי זה מציג צוקרברג חזון לעתיד המונע על ידי בינה מלאכותית, שבו "לכל אחד יהיה סוכן אישי בעל יכולות יוצאות דופן שיבין אותך, את המטרות שלך ואת כל מה שאכפת לך ממנו". עם זאת, בפרק האחרון של פודקאסט Equity של TechCrunch, בהשתתפות אנתוני הא, קירסטן קורוסק ורבקה בלן, עלו שאלות נוקבות לגבי המניפסט. השיחה התמקדה במאמרו של עורך תחום הבינה המלאכותית באתר, ראסל ברנדום, שכתב כי המניפסט של צוקרברג הוא "בדיוק הסיבה לכך שאנשים לא אוהבים בינה מלאכותית". המשתתפים ניתחו מדוע הציבור הרחב והתעשייה אינם ממהרים לקנות את החזון הוורוד של צוקרברג, תוך בחינת ההיסטוריה הבעייתית של מטה, האסטרטגיה התחרותית שלה והדגמים הטכנולוגיים החדשים שהיא מציגה.

ההשוואה בין צוקרברג למנכ"ל Anthropic דאריו אמודיי

במהלך הדיון בפודקאסט, השוותה רבקה בלן את צוקרברג למנכ"ל חברת Anthropic, דאריו אמודיי, אשר בילה את סוף השבוע שלפני כן בהתגוננות ודחיית הטענות לפיהן הוא "נביא זעם של בינה מלאכותית" (AI doomer). בלן ציינה כי מנכ"ל מטה מנסה למצב את עצמו "כמעט כמו אנטי-דאריו". בעוד שבמעבדות הפרונטיר (Frontier labs) המובילות ישנו עיסוק רב והצהרות על הצורך בהאטת הפיתוח, הגברת הבטיחות והתמודדות עם אירועי אבטחת מידע וסייבר שהתרחשו לאחרונה, צוקרברג נוקט גישה הפוכה לחלוטין. הוא מצהיר כי אין להאט את הקצב, טוען כי אסור לוותר אפילו במעט מול סין, וגורס כי האטת הפיתוח רק תפגע באדם הפשוט שיכול להיעזר בטכנולוגיה ולהתחזק באמצעותה. אנתוני הא התייחס למשפט ספציפי מתוך המניפסט הארוך של צוקרברג, שבו פנה למפתחים המודאגים ואמר: "אם אתם נביאי זעם של בינה מלאכותית ומאמינים שזה העתיד שהטכנולוגיה תביא, מדוע אתם בכלל בונים את הדברים האלה?". הא ציין כי זו טענה הוגנת שמעוררת תהיות לגבי מפתחים שמנבאים תחזיות קודרות אך ממשיכים לקדם את הפיתוח בכל זאת.

זיכרונות מעידן הרשתות החברתיות והחזון שהכזיב

הבעיה המרכזית העומדת בפני צוקרברג ומטה היא ההיסטוריה הציבורית שלהם. בלן הזכירה כיצד בימי הרשתות החברתיות הראשונים, צוקרברג הצהיר שוב ושוב על רצונו לוודא שלכל אדם תהיה במה לדבר עם חבריו ולקיים רשת חברתית מקשרת. בפועל, במקום חיבור אנושי אמיתי, הציבור קיבל פלטפורמות המבוססות על מנגנוני הקצנה (ragebaiting) ופרסומות. ההיסטוריה הזו מייצרת חשדנות עמוקה בקרב הצרכנים כאשר הם שומעים את צוקרברג מדבר שוב על "העצמה אישית". קירסטן קורוסק הוסיפה כי המניפסט של צוקרברג לא פגע בטון הנכון עבור אנשים רבים. היא הסבירה כי החיבור מציג תמונה "פוליאנית" (אופטימית מדי באופן נאיבי) שאינה מספקת תיאור מציאותי, אלא מציגה את הבינה המלאכותית ככלי נהדר לאנושות תוך התעלמות מהעלויות הקיצוניות הכרוכות בכך. זהו, לדבריה, המקור לתגובה השלילית הרחבה בציבור.

האסטרטגיה של מטה והדגמים החדשים: Glimmer ו-Muse Spark

מבחינה עסקית ותחרותית, בלן טוענת כי המניפסט משקף ניסיון של מטה לנצח בדרך שונה. מטה אינה מובילה בתחום המודלים הסגורים והמתקדמים ביותר (frontier space), ואפילו לא בהכרח בתחום הקוד הפתוח הכללי. במקום זאת, צוקרברג מנסה לנצח בזירה של העצמה אישית ומחשוב קצה, על ידי אספקת מודלים שאנשים יוכלו להריץ עבור הבינה המלאכותית האישית שלהם על גבי המכשירים הפרטיים שלהם. במניפסט דומה שפרסם בשנה שעברה, הבטיח צוקרברג כי חלק גדול מהבינה המלאכותית הזו ישולב במשקפיים ובמכשירים לבישים, אך כעת לא ברור מה יהיה פורמט החומרה הסופי, ונראה שהוא משאיר את הבחירה לידי הצרכן. החזון הנוכחי מבוסס על שימוש במודל החדש של מטה, Glimmer (או Muse Glimmer), לניהול לוחות זמנים, כתיבת הודעות וארגון קבצים באופן שפועל תמיד, בכל מקום ובכל זמן, עם או בלי חיבור לאינטרנט. לצד זאת, מטה שומרת על מודל Muse Spark, המאפשר לה לשמור על שליטה מסוימת בדגמים המתקדמים ביותר שלה ולייצר ערוץ הכנסה מחברות ומשתמשים המעוניינים להרחיב את כוח המחשוב שלהם או לבצע פרויקטים גדולים יותר.

הפער בין ההשקעות הכספיות לבין חוויית הצרכן

אנתוני הא הדגיש כי מטה ביצעה השקעות כספיות עצומות בבינה מלאכותית, וכי בשנה שעברה פורסמו דיווחים רבים על הסכומים האסטרונומיים שהחברה ניסתה לשלם כדי לגייס מדעני בינה מלאכותית מובילים. למרות זאת, כאשר מדברים על החברות המובילות בתחום ומעבדות הפרונטיר, מטה לרוב אינה מוזכרת בשיחה. החברה גם אינה עולה לראש התודעה הצרכנית בהקשר של צ'אטבוטים פופולריים. אמנם משתמשים רבים נתקלים בכלי הבינה המלאכותית של מטה (Meta AI) בתוך אינסטגרם ופייסבוק, אך הצרכן הממוצע אינו רואה במטה את החברה שאליה הוא פונה לצורך שימוש בעוזר אישי. בלן חיזקה קביעה זו וציינה כי ברמת הצרכן, כלי הבינה המלאכותית של מטה נתפסים לעיתים קרובות כ"צ'אטבוטים קריפיים למדי". לדבריה, הניסיון של צוקרברג למצב מחדש את החברה ולתבוע שטח שבו לא זכתה להצלחה בעבר מתקבל בספקנות רבה.

חסמי נגישות וחומרה ייעודית

קושי נוסף בחזון של צוקרברג נוגע לנגישות המעשית של הטכנולוגיה שהובטחה כמתאימה "לכולם". במהלך הפרק שיתפה בלן בניסיונה האישי להוריד את מודל Muse Glimmer כדי לבדוק את יכולותיו. היא גילתה כי לא ניתן להוריד את המודל למחשב MacBook רגיל, מכיוון שהדבר דורש חומרה ספציפית וייעודית שאינה נגישה לאדם הממוצע בשלב זה. קורוסק סיכמה נקודה זו באומרה כי הטכנולוגיה הזו "אינה מיועדת לכולם. עדיין לא". פער זה בין המניפסט הרטורי המבטיח העצמה לכל אדם לבין המגבלות הטכניות והחומרתיות בפועל מדגיש את חוסר המוכנות של הטכנולוגיה לשוק הרחב.

מדוע הבטחות העתיד המופשטות מעוררות התנגדות

הא ציין כי חלק מההתנגדות הציבורית נובעת גם מהמסרים המופשטים המאפיינים את מנהיגי תעשיית הבינה המלאכותית. חצי מהמניפסט של צוקרברג עוסק בהבטחות ערטילאיות על שחרור יצירתיות והמצאה, מסרים שאינם משכנעים את מי שמלכתחילה סקפטי לגבי הטכנולוגיה, כיוון שהם נשמעים לא מציאותיים. החלקים הקונקרטיים יותר, העוסקים במאמנים אישיים ועוזרים, כוללים היבטים מושכים אך גם היבטים רבים שאינם קורצים לציבור. הא השווה זאת להתבטאות מפורסמת של סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שהציע להשתמש ב-ChatGPT כדי ליצור פודקאסטים מותאמים אישית על תחומי העניין של הילדים כדי להאזין להם במהלך הנסיעה לבית הספר – הצעה שגררה מיד תגובות ויראליות לגלגניות בנוסח "מדוע שלא פשוט תדבר עם הילד שלך?". החשדנות כלפי צוקרברג עצמו עשויה להתגבר בחודשים הקרובים, במיוחד על רקע יציאתו הצפויה של סרט קולנוע חדש על פייסבוק, דבר שיחזק את המוניטין הבעייתי של המבשר ושל מטה בעיני הציבור.