בעידן שבו תמונה אחת יכולה להפוך לסיוט, אתרי דיפפייקס 'נודיפיי' מציעים תפריט אימה: הפיכת תמונה לווידאו ארוטי בן 8 שניות עם 65 תבניות כמו 'מכונת סקס' או 'זרע'. 'הפוך כל תמונה לגרסה עירומה בטכנולוגיית AI מתקדמת', נכתב באתרים אלה. כל וידאו עולה כמה דולרים, וקול AI מוסיף מחיר. לפי WIRED, האתרים מזהירים להעלות רק תמונות בהסכמה, אך לא ברור אם יש בדיקות אמיתיות. טכנולוגיית דיפפייקס מיניים מתקדמת במהירות ומסכנת מיליוני נשים.
שירותי הדיפפייקס כוללים עשרות אתרים, בוטים ואפליקציות שמאפשרים יצירת תוכן מיני לא בהסכמה, כולל חומר CSAM. גרוק, הצ'טבוט של אילון מאסק, שימש ליצירת אלפי תמונות ביקיני 'פשוטות בגדים' ללא הסכמה, מה שמנרמל הטרדה מינית דיגיטלית. המומחה הנרי אג'דר, שמחקר דיפפייקס למעלה מחמש שנים, אומר: 'זה כבר לא פשיטה סינתטית גסה, אלא ריאליזם גבוה ופונקציונליות רחבה יותר'. לפי הדיווח, האקוסיסטם הזה מכניס מיליוני דולרים בשנה ומשמש כמכת חברה בחשכה של מהפכת ה-AI.
בשנה האחרונה, WIRED עקבה אחר שירותים שהוסיפו יצירת וידאו איכותי מתמונה אחת בלבד, עם עשרות תרחישים מיניים. בטלגרם, ערוצים ובוטים שחררו עדכונים כמו 'מצב סקס' עם תנוחות, גילאים ובגדים שונים. ביוני האחרון, שירות פרסם 'נסו תנוחות אהובות, גיל ועוד'. אנליסט עצמאי סנטיאגו לקטוס מציין: 'זה לא רק פשיטה, אלא פנטזיות שונות, כולל הריון מדומה'. בדיקה של WIRED מצאה 1.4 מיליון חשבונות ב-39 בוטים בטלגרם, ש-32 מהם הוסרו לאחר פנייה.
דיפפייקס מיניים הופיעו בסוף 2017 ודרשו ידע טכני, אך התקדמות במודלים גנרטיביים פתוחי קוד הפכה אותם לזמינים וריאליסטיים יותר. בעוד דיפפייקים פוליטיים משמשים להפצת שקרים, אלה המיניים פוגעים בנשים ובילדות באופן שיטתי. סטיבן קאספר ממכון MIT אומר: 'האקוסיסטם בנוי על מודלים פתוחי קוד שמשמשים לאפליקציות פשוטות'. קורבנות NCII הן בעיקר נשים, הסובלות מהטרדה, השפלה ותחושת דה-הומניזציה.
הפגיעה רחבה: מפוליטיקאיות ומפורסמות, דרך עמיתות לעבודה, חברות ותלמידות בבתי ספר. פרופ' פאני פרביד מסבירה: 'חברה לא לוקחת אלימות נגד נשים ברצינות'. מחקר אוסטרלי של אשר פלין עם 25 יוצרים וקורבנות מצא: כלים קלים, נורמליזציה והמעיטה בפגיעה מקשות מניעה. מתנגדים משתפים פרטי בווטסאפ לקבוצות גדולות, ממניעי סחיטה, נקמה, סקרנות או קשרים חברתיים.
מומחים מדווחים על גישה קלילה בקהילות: 'בנליות בשימוש בכלים אלה מדאיגה', אומרת ברונה מרטינס דוס סנטוס מוויטנס. אתרים גדולים מציעים API לאחרים, קונים מתחרים ומספקים תשתית. טלגרם הסיר 44 מיליון תכנים בשנה שעברה, אך הבעיה נמשכת. חוקים מגנים מגיעים לאט, בעוד הפלטפורמות מתקשות.
למנהלי עסקים בישראל, זה אומר סיכון מוגבר להטרדה בעבודה, פגיעה במוניטין וצורך במדיניות AI. חברות חייבות לאמן עובדים, להטמיע כלים לזיהוי דיפפייקס ולשלב חוקי הגנה. השקעה בטכנולוגיות הגנה תמנע תביעות ותשמור על תרבות עבודה בטוחה.
מה תעשו אם תמצאו דיפפייק כזה? דווחו לפלטפורמות, שמרו ראיות והתייעצו בעורך דין. העתיד תלוי בפעולה מיידית נגד חשכת ה-AI.