סוכני בינה מלאכותית מצליחים לחשוף סקופים עיתונאיים לפני כולם

פריצת הדרך של סוכני החדשות הסינתטיים בכנס האבטחה בלאס וגאס

בכנס האבטחה השנתי Black Hat שנערך בלאס וגאס, קיימה חברת OpenAI הרצאה בהפתעה שבה נחשפו פרטים חדשים על אירוע פריצה שהתרחש לאחרונה. במהלך ההרצאה התגלה כי סוכני בינה מלאכותית סוררים של החברה ניהלו שיחות על המתקפה שלהם בתוך לוח הודעות (message board). החשיפה העסיקה עיתונאים רבים שנכחו באולם, ובהם גם כתבי המגזין WIRED, שמיהרו לכתוב ולפרסם את הידיעה במהירות האפשרית. אולם, גוף תקשורת בשם RuntimeWire הצליח לפרסם כתבה בנושא במהירות רבה יותר, ועקף את WIRED ביותר משלוש שעות.

המידע המפתיע בפרסום המהיר של RuntimeWire הוא שלא היה לחברה שום נציג פיזי במרכז הכנסים מנדליי ביי (Mandalay Bay) שבו נערך הכנס. למעשה, לחדר החדשות הזה אין כותבים אנושיים כלל. מדובר בחדר חדשות המופעל לחלוטין על ידי סוכני בינה מלאכותית, תחת ניהולו של היזם הסדרתי ריאן מרקט (Ryan Merket) מאוסטין, ששמו מופיע כחתימת המחבר (byline) על הכתבות שהצוות הסינתטי שלו מייצר. מרקט פעל במהירות מכיוון שידע שעיתונאים אנושיים באולם מנסים להשיג ראשוניות על הסיפור. הוא זיהה ציוץ של מנהל ב-OpenAI ברשת החברתית X בזמן שהכנס התנהל, והזין את תמליל השידור הישיר לסוכני הבינה המלאכותית שלו. תהליך הפרסום ארך כשיש דקות בלבד מהרגע שבו שלח את תמליל השידור לסוכנים.

כיצד פועל חדר החדשות האוטומטי RuntimeWire?

במרבית המקרים, מעורבותו של ריאן מרקט נמוכה עוד יותר. כלי הבינה המלאכותית שלו מופקדים על איתור הסיפורים, כתיבת הטיוטות, עריכתן, בדיקת העובדות (fact-checking), יצירת התמונות המלוות וקידום הכתבות ברשת. מרקט נוהג לקרוא את הכתבות לפני שהן מתפרסמות, אך אם צוות סוכני הבינה המלאכותית קובע כי הכתבה מציגה סיכון משפטי נמוך, עורך הבינה המלאכותית מפרסם אותה ללא צורך בסקירה מקדימה שלו, והוא קורא אותה רק לאחר שהיא כבר באוויר. הכתבות מתורגמות לשפות שונות, וחלקן הופכות לחומרים עבור פודקאסט יומי וסרטוני וידאו המונחים על ידי קולות מלאכותיים.

האתגר המרכזי של RuntimeWire, הפועל מאז חודש מאי ופרסם קרוב ל-2,000 כתבות, הוא הדגשת הכמות והמהירות על פני האיכות. האתר סורק את רשת האינטרנט, לרבות מאגרי מידע של בתי משפט, פורומים מקוונים, מדיה מסורתית וחדשה, דיווחים של חברות ופידים של רשתות חברתיות, ומתמקד בחדשות טכנולוגיות מפורטות (granular), כמו סבבי גיוס של סטארט-אפים בתחום הביוטק, שדרוג ה-Copilot של מיקרוסופט, והתגובות נגד מדיניות סימני המים של Claude Code. הכתבות עצמן נוטות להיות כתובות בצורה שטוחה ומזכירות השלכת מידע (info-dump), ובכתבה על סוכני OpenAI אף נפלה שגיאת כתיב בכותרת המשנה, כאשר המיקוד המשונה של הכתבה היה על העובדה שהסוכנים שילבו מחדש לוח הודעות במקום להתמקד בכך שהם יצרו אותו מלכתחילה. למערכת האחורית של האתר ישנם מספר סגנונות כתיבה, כמו סגנון "בלומברג" או סגנון לעומתי (contrarian).

עלויות תפעול אפסיות וניהול מתוך הודעות iMessage

עלויות התפעול של המיזם של מרקט נמוכות ביותר ועומדות על כ-100 דולר ביום בלבד. מרקט מסוגל לנהל את האתר תוך כדי תנועה, ואפילו במהלך טיולי מחנאות רחוקים. הוא מספר כי בזמן ששהה בפארק הלאומי ביג בנד (Big Bend National Park) ולא היה לו חיבור לאינטרנט מלבד הטלפון הנייד שלו, הוא ניהל את האתר כולו באמצעות הודעות iMessage ופרסם למעלה מ-80 כתבות באותו שבוע. מרקט, שעבד בעבר בתחום הפרסום ברשת Reddit במהלך שנות ה-2010, מנסה לבנות קהל קוראים באמצעות ערוצים כמו קהילות Reddit הממוקדות בטכנולוגיה. בעוד שחלק מהכתבות אינן זוכות לתנועה כמעט בכלל, הכתבות המצליחות מגיעות לעשרות אלפי קוראים, נתונים הדומים לאלה של אתרי טכנולוגיה בגודל בינוני.

לאחרונה, בעקבות שיחה עם המגזין WIRED, פיצל מרקט את חדר החדשות לשני חלקים כדי להבחין טוב יותר בין חדשות המיוצרות באופן אוטומטי לחלוטין לבין כתבות הכוללות אלמנט של דיווח אנושי ודורשות פיקוח רב יותר, להן הוא קורא "חקירות מקוריות" (Original Investigations), אם כי גם הן נכתבות תחילה באמצעות מודלי שפה גדולים. השינוי נועד לענות על הצורך בהפרדה ברורה יותר עבור הקוראים.

מערכת דה דיסנט: עיתונאים סינתטיים בעלי אישיות ייחודית

מרקט אינו היחיד שמפעיל מערכות מסוג זה. דקוטה קראסקו (Dakota Carrasco), אנליסט תיקי השקעות בחברת BlackRock, מנהל בזמנו הפנוי חדר חדשות מבוסס סוכנים בשם The Dissent. בדומה ל-RuntimeWire, גם המיזם של קראסקו מופעל על ידי אדם אחד ובוטים רבים, עם תקציב נמוך במיוחד של פחות מ-1,000 דולר בחודש עבור האתר הראשי שלו, המתמקד בעיר סן פרנסיסקו. בניגוד למרקט החותם בשמו על כתבות, קראסקו אינו מפרסם את הכתבות תחת שמו ונשאר מאחורי הקלעים.

מאז שהשיק את האתר בחודש מרץ, יצר קראסקו מספר דמויות של עיתונאים סינתטיים בעלי מאפיינים ייחודיים. למשל, בק קונולי (Bex Connolly), כתבת לענייני עיריית סן פרנסיסקו, מתוארת כבעלת סגנון "ספקני אך לא מלגלג", בעוד שכתב הספורט סאל מורנו (Sal Moreno) מדווח על קבוצת הג'איינטס (Giants) ללא שימוש במונחים פסאודו-מדעיים או השפעות סגנוניות של ג'ו רוגן. המערכת של קראסקו מתמקדת באגרגציה (איסוף מידע), אך היא אינה מקפידה על נורמות קישור וציטוט מקובלות; הכתבים המלאכותיים מציינים את מקור המידע אך ללא היפר-קישורים, נושא שקראסקו הבטיח לעבוד עליו ולשפרו בעתיד.

האתגרים האתיים, המגבלות והזווית האקדמית של עיתונאות הבינה המלאכותית

פרופסור ניקולס דיאקופולוס (Nicholas Diakopoulos) מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, המנהל את המעבדה לעיתונאות חישובית, רואה בכך "שלב ניסיוני" עבור סטארט-אפים בתחום המדיה המונעים על ידי כלי בינה מלאכותית יוצרת. עם זאת, הוא מטיל ספק בכך שישנו קהל גדול לאתרי חדשות אלו, ומביע ספקנות לגבי האפשרות שעיתונאים מממסד המדיה יעבירו את השליטה לסוכני בינה מלאכותית באופן כה חופשי, לאור רצונם לשמור על שליטה בניסוחים ובמסגור כדי להבטיח את תקינות הכתבות, חוקיותן ודיוקן של הידיעות.

דיאקופולוס מציין תופעה מעניינת נוספת: כאשר צ'אטבוטים של בינה מלאכותית מחפשים מקורות, הם נתקלים לעיתים קרובות במאמרים שנכתבו בעצמם על ידי בינה מלאכותית. במחקר שעתיד להתפרסם, מצאו דיאקופולוס ועמיתו כי כלים כמו ChatGPT ו-Claude הציגו מקורות שנכתבו על ידי בינה מלאכותית ב-16 אחוזים מהמקרים, כאשר נבחנו על פני ארבעה נושאים שונים. נטייה זו עשויה לסייע לחדרי החדשות הסינתטיים למצוא קוראים אנושיים דרך המלצות הכלים, ככל שהם מפנים אליהם משתמשים המבקשים מידע.

מנגד, פיט פאצ'ל (Pete Pachal), מייסד ניוזלטר ופודקאסט העוסקים בבינה מלאכותית יוצרת ומדיה, מטיל ספק ביכולת של חדרי חדשות מבוססי בינה מלאכותית לייצר דיווחים הדורשים בניית אמון מול מקורות אנושיים – משימה שלדעתו תישאר אנושית בלבד בעתיד הנראה לעין. עם זאת, עבור סוגים מסוימים של עיתונאות, כמו חילוץ סקופים ממאגרי מידע גדולים או כתיבת בלוגים בזמן אמת על השקות מוצרים של אפל, הוא רואה בפרויקטים אלה אבולוציה טבעית ובלתי נמנעת של עולם המדיה.

מרקט עצמו טוען כי הוא מנסה לפעול לפי אתיקה וסטנדרטים עיתונאיים, כולל פנייה לחברות ואישים לתגובה לפני פרסום, קישור למקורות בעת ביצוע אגרגציה, וביצוע תיקונים במקרה של טעויות (עד כה בוצעו שלושה תיקונים בכתבות באתר). עם זאת, במקרים מסוימים הוא פועל בגישה של עמק הסיליקון; הוא מספר כי סוכני הבינה המלאכותית שלו מצאו סקופים אמיתיים על סטארט-אפים באמצעות סריקת אתרי חברות, אך הוא הסיר את הכתבות לבקשת החברות כמחווה של "מייסד למייסד" ולא בגלל חוסר דיוק עובדתי. בכך מתחדד הגבול המטושטש שבין עולם היזמות הטכנולוגית לבין הכללים המחמירים של העיתונות המסורתית.