בעיצומה של משבר בריאות נפשי גלובלי, שמשפיע על מיליארד בני אדם לפי ארגון הבריאות העולמי, מיליונים מחפשים הקלה בצ'טבוטים כמו ChatGPT של OpenAI ו-Claude של Anthropic, או באפליקציות ייעודיות כמו Wysa ו-Woebot. חוקרים בודקים כיצד AI יכול לנטר התנהגויות דרך מכשירים לבישים, לנתח נתוני קליניקה ולמנוע שחיקה אצל מטפלים אנושיים. אך הניסוי הזה, ללא פיקוח מספק, נושא תוצאות מעורבות: חלק מוצאים נחמה, אך אחרים נקלעים לדלוזיות בגלל הזיות של המודלים, ומשפחות מאשימות צ'טבוטים בהתאבדויות, עם תביעות נגד החברות. שנת 2025 הביאה שיא בסיפורים על יחסי אנוש-מכונה חסרי גבולות.
סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, חשף כי 0.15% ממשתמשי ChatGPT מנהלים שיחות המצביעות על כוונות התאבדות – כמיליון אנשים בשבוע. ספרים חדשים משנת 2025, כמו 'Dr. Bot' של שרלוט בלייז, מציגים נקודת מבט אופטימית: AI יכול להקל על עומסים במערכות בריאות, לאפשר שיתוף ללא פחד שיפוטיות, ולצמצם שגיאות רפואיות. בלייז, פילוסופית רפואה שחוותה אובדנים אישיים, מדגישה כי מערכות בריאות קורסות תחת לחץ, ו-AI עשוי לסייע גם במניעת שחיקה.
לעומת זאת, 'The Silicon Shrink' של דניאל אוברהאוס, שנבע מאובדן אחותו להתאבדות, מזהיר מפני פינוטיפינג דיגיטלי – ניתוח התנהגויות דיגיטליות לסימני מצוקה. הוא משווה זאת להשתלת פיזיקה על אסטרולוגיה, שכן פסיכיאטריה מבוססת על הנחות לא בטוחות. אוברהאוס חושש כי PAI (פסיכיאטריה בעזרת AI) עלול לגרום לאטרופיה של כישורי מטפלים אנושיים, ולהוביל לבית חולים דיגיטלי כללי, שבו פרטיות וחירות נרמסות תחת ניצול נתונים.
ב'Chatbot Therapy' איין פולאם בוחן כיצד תמריצים קפיטליסטיים מזהמים כלים טיפוליים: כל שיחה מייצרת נתונים למונטיזציה, יוצרת מעגל של ניצול וריפוי. הרומן 'Sike' של פרד לונזר מתאר מטפל AI יוקרתי המשלב נתונים יומיומיים, אך נמנע מדיסטופיה מלאה ומתמקד בחיי עשירים. ההיסטוריה ארוכה: משנות ה-60 עם ELIZA של ג'וזף וייצנבאום, שזהר מפני טיפול ממוחשב.
שני 'קופסאות שחורות' – המודלים השקופים של AI והמוח האנושי – יוצרות לולאות משוב בלתי צפויות, המעכבות הבנה של סיבות למצוקה נפשית. וייצנבאום הזהיר כי מחשבים אינם צריכים לקבל החלטות פסיכיאטריות, גם אם נכונות. ספרים אלה מזכירים כי התקדמות מהירה נובעת מהיסטוריה עמוקה של טכנולוגיה וטיפול.
למנהלי עסקים ישראלים, המעוניינים באפליקציות בריאות נפשית לעובדים, זה מעלה שאלות על פרטיות נתונים ותאימות GDPR. בישראל, עם עלייה במצוקה נפשית בעקבות אירועים, AI עשוי להיות פתרון זמני, אך דורש רגולציה. חברות כמו Wysa כבר פעילות, אך סיכונים כמו הזיות דורשים בדיקה.
השילוב בין AI לבריאות נפש מציע הזדמנויות אך גם סכנות: כלים שנועדו לעזור עלולים להנציח ניצול. מה אם נשקיע ב-AI כתוספת למטפלים אנושיים?