הפרוטקציוניזם של ממשל טראמפ מתרחב לחזית הרובוטיקה
בדיווח מיוחד שהתפרסם בניוזלטר הטכנולוגיה "The Algorithm", מתברר כי מדיניות הפרוטקציוניזם של ממשל טראמפ בתחום הבינה המלאכותית הגיעה כעת גם לענף הרובוטיקה. למרות שרובוטים דמויי אדם (הומנואידים) מעוררים בדרך כלל בעיקר מבוכה ופחות יראת כבוד – כאשר הם מועדים, בועטים בילדים, ולמרות ההתקדמות הטכנולוגית עדיין מתקשים בשימוש בידיהם בהשוואה לפעוטות – מדובר בתעשייה בחיתוליה, ורובוטים כאלה נראים בדרך כלל בסרטונים ויראליים יותר מאשר במקומות עבודה אמיתיים או בבתים פרטיים.
זה היה מפתיע, אם כן, כאשר בשבוע שעבר פרסמה נציבות הסחר הפדרלית של ארה"ב (ה-FTC) איסור גורף על יבוא זר של רובוטים מתקדמים, כולל רובוטים הומנואידים, רובוטים בעלי ארבע רגליים (קוואדרופדים) ורובוטים על גלגלים. ההחלטה, שהתקבלה על ידי נציבות המתוארת כגוף שהופך למפלגתי ומיושר יותר ויותר עם ממשל טראמפ, מנמקת את המהלך בשתי סיבות מרכזיות. הנימוק הראשון הוא שרובוטים הומנואידים המיוצרים במדינות זרות יאספו כמויות עצומות של מידע בבתים ובמתקנים רגישים, ובכך יהוו איום על הביטחון הלאומי. הנימוק השני הוא שחברות רובוטיקה אמריקאיות זקוקות להגנה מפני התחרות הסינית על מנת ליצור שרשרת אספקה מקומית חזקה ומאובטחת יותר.
יישור קו פוליטי וכלכלי היסטורי
על פניו, מדובר באסטרטגיה ליישור קו בין אינטרסים פוליטיים ותעשייתיים שהיא ישנה בהרבה מממשל טראמפ. בכל פעם שסין הצטיינה באספקת גרסאות זולות של טכנולוגיות אסטרטגיות – כמו פאנלים סולאריים, כלי רכב חשמליים ורחפנים – הממשל האמריקאי ניסה למנוע ממנה להציף את השוק באמצעות מכסים או הגבלות על האופן שבו סוכנויות ממשלתיות רוכשות את הטכנולוגיה. צעדים כאלה מלווים תמיד בוויכוחים על השאלה האם הפשרות, ובמיוחד מחירים גבוהים יותר לצרכנים, אכן שווים את התועלת.
אולם, כיום יש לראות ברובוטיקה חלק בלתי נפרד מתעשיית הבינה המלאכותית (AI), ובדרכים רבות היא מהווה את חזית הטכנולוגיה שלה. ממשל טראמפ נוקט בגישה אגרסיבית יותר ויותר להגנה על תעשיית ה-AI האמריקאית, ולפי הדיווחים שוקל להטיל איסור על מודלים סיניים בקוד פתוח. מודלים אלו מתחרים לעיתים קרובות באלו של OpenAI ו-Anthropic תוך שהם עולים הרבה פחות, ואיסור כזה ימנע מעסקים בארה"ב חיסכון שנתי מוערך של כ-25 מיליארד דולר. את האיסור על רובוטים הומנואידים יש להבין, אם כן, לא כעוד פרק במלחמת הסחר הישנה עם סין, אלא כעדות לכך שממשל טראמפ מרחיב את הגנתו על תעשיית ה-AI מעבר למעבדות המובילות של ימינו, והוא מוכן להתערב לטובת מגזר רובוטיקה מתפתח שעדיין בקושי עומד על רגליו.
תמיכה מצד חברות מקומיות וסיכוני סייבר ממשיים
חלק מחברות הרובוטיקה האמריקאיות מברכות, כצפוי, על המהלך של ה-FTC. גאווין קנילי (Gavin Kenneally), מנכ"ל חברת Ghost Robotics המייצרת רובוטים בעלי ארבע רגליים לצרכי פיקוח וסריקה, טוען כי סיכוני אבטחת הסייבר מרובוטים המיוצרים במדינות זרות הם אמיתיים לחלוטין. מסמך של ה-FTC שפורסם כחלק מההחלטה ציטט מקרה שבו אדם הצליח להשיג שליטה על 7,000 שואבי אבק רובוטיים. "אם ההכרזה של היום תעודד אבטחת סייבר חזקה יותר וסביבה תחרותית מאוזנת יותר, זה טוב ללקוחות וטוב לתעשיית הרובוטיקה", מסר קנילי בדואר אלקטרוני.
המכשול הגדול: פגיעה קשה במחקר האקדמי
אך אם הכלל החדש נועד לחזק את חברות הרובוטיקה האמריקאיות, יש בו פגם מהותי. חברות אלו, כמו גם מעבדות מחקר אקדמיות בארה"ב, תלויות במידה עצומה ברובוטים זולים מסין כדי לבצע מחקרים. חוקרים אלו בונים ציים של רובוטים שלומדים ללא הרף משימות חדשות – החל מהפיכת וופלים ועד לכביסת בגדים – ורוכשים לעיתים קרובות רובוטים הומנואידים סיניים במקום אמריקאיים.
ההחלטה החדשה "מציבה אתגר משמעותי לחוקרי רובוטים הומנואידים בארה"ב", מסביר אהרון פראתר (Aaron Prather), מנהל מודיעין השוק של ה-Association for Advancing Automation, איגוד מקצועי בתחום הרובוטיקה. לדבריו, "הדגמים הסיניים מציעים את יחס המחיר-יכולת הטוב ביותר שקיים כיום". פראתר מוסיף כי סקירה פנימית של ארגונו מצאה כי 90% ממאמרי המחקר האחרונים בתחום הרובוטיקה מאוניברסיטאות בארה"ב התבססו על רובוטים מתוצרת Unitree, חברת הרובוטיקה ההומנואידית המובילה בסין.
פער המחירים והבדלי הכוחות בין השווקים
פער המחירים הזה יכול להיות עצום ומכריע. רובוט בעל ארבע רגליים מתוצרת Unitree עשוי לעלות בסביבות 4,600 דולר, בעוד שרובוט דומה ובר-השוואה של חברת Boston Dynamics האמריקאית עשוי לעלות כ-278,000 דולר. אם מחקר הרובוטיקה ייבלם בשל העובדה שרובוטים זולים אלו לא יהיו זמינים יותר, החלטת ה-FTC עלולה להאט את קצב ההתקדמות של התעשייה במקום להאיץ אותה.
תעשיות הרובוטיקה של ארה"ב וסין נמצאות כיום במקומות שונים לחלוטין. חברת Unitree מתכננת להנפיק את מניותיה לציבור כבר השבוע, כשהיא מכוונת להערכת שווי של כמעט 6 מיליארד דולר. בארה"ב אין חברות רובוטיקה שמציעות קנה מידה דומה, ואלו שקיימות מוכרות ללא ספק פחות רובוטים. הרובוטים ההומנואידיים של חברת Figure עדיין אינם נמכרים בהיקף מסחרי, והרובוטים של חברת 1X עדיין אינם נשלחים לבתים פרטיים.
עם זאת, העבודה על רובוטים הומנואידים הופכת ליותר ויותר פופולרית ומיינסטרימית, כפי שעלה מהכרזה של חברת גוגל (Google) בשבוע שעבר. גוגל הציגה מודל בינה מלאכותית חדש שנועד לגרום לרובוטים הומנואידים ללמוד משימות חדשות במהירות רבה יותר. היכולת המרשימה ביותר שהוצגה הייתה קשירת שקית אשפה – הישג משמעותי בהתחשב ברגישות הנדרשת להפעלת ידיים רובוטיות.
למרות שההחרגות הרבות בצו של ה-FTC הופכות את ההשפעה המעשית שלו לקשה לחיזוי, ההשפעה הסמלית שלו ברורה. הממשל האמריקאי רואה ברובוטיקה הומנואידית חזית אסטרטגית של תעשיית ה-AI שיש להגן עליה מפני תחרות זרה, ולא עוד קוריוז. עבור טכנולוגיה שעד לא מזמן הייתה מוכרת בעיקר בזכות סרטונים של רובוטים הנופלים על הבמה, מדובר בשינוי משמעותי ביותר.