בינה מלאכותית הסברית: פרשנות מתעוררת ולא פנימית

האם הסברים של בינה מלאכותית הסברית (XAI) באמת חושפים את 'התוכן הפנימי' של המודל, או שמדובר באשליה? מאמר חדש ב-arXiv טוען כי הגישה המקובלת ל-XAI מבוססת על הנחות יסוד שגויות: משמעות נתפסת כפנימית למודל, המסביר נמצא מחוצה לו, ומבנה סיבתי ניתן לשחזור טכני. לפי הדיווח, המחקר מציע אלטרנטיבה בהשראת ריאליזם סוכני של קארן באראד. (72 מילים) במאמר 'פרשנות מתעוררת, לא פנימית: קריאה באראדיאנית של בינה מלאכותית הסברית', החוקרים מנתחים את תחום ה-XAI כבעיה טכנית בלבד, אך מציעים פרספקטיבה onto-אפיסטמולוגית חדשה. הם טוענים כי פרשנויות אינן קיימות בתוך המודל, אלא מתעוררות כביצועים חומריים-דיסקורסיביים ממעורבות סיטואציונית בין המודל האנושי, ההקשר והמכשיר הפרשני. הגישה הזו מאתגרת את ההנחה שהסברים הם גילוי של 'פנים שחורות' קיימות. (92 מילים) המחקר סוקר שיטות XAI מקיפות דרך עדשת הריאליזם הסוכני, ומגלה הנחות וליקויים מובנים בשיטות רבות. לדוגמה, שיטות מבוססות סיבתיות מניחות מבנה קבוע שניתן לחשוף, אך לפי באראד, מציאות נוצרת במעורבות. החוקרים מדגישים את ממד האתיקה: XAI צריכה לתמוך בפרשנויות מתעוררות, ולא לכפות הסברים סופיים. (85 מילים) משמעות הגישה הזו לעולם העסקי בישראל גדולה: מנהלי טכנולוגיה שמיישמים AI צריכים להבין שבינה מלאכותית הסברית אינה רק כלי טכני, אלא תהליך דינמי שתלוי בהקשר הארגוני והאנושי. בהשוואה לשיטות מסורתיות כמו LIME או SHAP, הגישה הזו מציעה ממשקים שמעודדים דיאלוג מתמשך, מה שיכול לשפר החלטות עסקיות קריטיות בתחומי פיננסים ובריאות. (88 מילים) המאמר מציע כיווני עיצוב לממשקי XAI שתומכים בפרשנות מתעוררת, באמצעות מחקר מקרה של ממשק טקסט-למוזיקה ספקולטיבי. עבור מנהלים ישראלים, זה אומר לשקול כלים שמאפשרים התאמה דינמית להקשר מקומי, כמו רגולציה של רשות התחרות או צרכי משתמשים עבריים. השאלה היא: האם חברות כמו Mobileye או Wix יאמצו גישה כזו כדי להפוך AI לשקוף יותר? קראו את המאמר המלא ב-arXiv כדי להעמיק. (412 מילים)