מסגרת זיקה נוירונית חדשה מאבחנת פער הרכבי בטרנספורמרים

בעידן שבו טרנספורמרים שולטים בעולם הבינה המלאכותית, חוקרים חושפים פער הרכבי עמוק שמונע מהם להתקדם במשימות חשיבה מופשטת. מחקר חדש מציג טקסונומיה ראשונה מסוגה ל-400 משימות ARC-AGI, המסווגת אותן ל-9 קטגוריות בדיוק של 97.5%. הגילוי הזה עונה על קריאה של Hodel et al. (2024) ומאפשר אבחון מדויק של מגבלות ארכיטקטורליות. החוקרים הוכיחו את עקביות הטקסונומיה באמצעות רשת CNN שמאומנת על פיקסלים גולמיים, ששיגשה 95.24% בקטגוריה S3 ו-36.25% בסך הכל – פי 3.3 מהסיכוי האקראי. (72 מילים) הטקסונומיה חושפת ש-35.3% מהמשימות מציגות זיקה נוירונית נמוכה לטרנספורמרים, הטיה דומה לזו שב-ARC-AGI-2. כדי לבדוק זאת, החוקרים אימנו טרנספורמר בן 1.7 מיליון פרמטרים על 302 משימות. התוצאות מדהימות: 210 מתוך 302 משימות (69.5%) השיגו דיוק תאי מעל 80% – אך דיוק רשת מתחת ל-10%. זהו הוכחה ישירה לתקרת זיקה נוירונית, שבה הביצועים מוגבלים על ידי התאמה ארכיטקטונית ולא על ידי תוכנית לימודים. (98 מילים) החוקרים יישמו את המסגרת על מחקר עצמאי של Li et al. ב-ViTARC, שכלל 400 מומחים עם מיליון דוגמאות כל אחד. התוצאות מאשרות את הכוח הניבוי: משימות בעלות זיקה נמוכה השיגו 51.9% לעומת 77.7% בזיקה גבוהה (p<0.001), ומשימה אחת הגיעה ל-0% למרות נתונים מסיביים. הטקסונומיה מאפשרת אבחון מדויק: קטגוריות נמוכות (A2) נתקלות בתקרות קשות, בעוד גבוהות (C1) מגיעות ל-99.8%. (92 מילים) משמעות הממצאים כפולה לעולם ה-AI: ראשית, היא מדגישה צורך בארכיטקטורות היברידיות שמותאמות לזיקות שונות, כמו שילוב מודולים ספציפיים למשימות הרכביות. שנית, בישראל – שבה חברות כמו Mobileye ו-Wiz משקיעות רבות ב-AGI – המסגרת יכולה לשפר פיתוח מודלים מקומיים. ללא התאמה כזו, התקדמות ב-ARC תישאר תקועה, ותשפיע על יישומים עסקיים כמו אוטומציה תעשייתית. (88 מילים) המסקנה ברורה: זיקה נוירונית היא המפתח להתקדמות אמיתית ב-AGI. החוקרים מפרסמים את הטקסונומיה המוכחת לקהילה, ומזמינים שימוש באבחון ובשיפור מודלים. מנהלי טכנולוגיה צריכים לשקול כעת אסטרטגיות היברידיות כדי להתגבר על הפער ההרכבי. מה תהיה הארכיטקטורה הבאה שתשבור את התקרה? (60 מילים)