פיטורים בגלל AI או 'הלבנת AI'?

האם הפיטורים ההמוניים בחברות הטכנולוגיה בשנה האחרונה הם תוצאה של יעילות AI אמיתית, או רק תירוץ נוח להסתיר בעיות אחרות? זה השאלה המרכזית שמעלה כתבה בניו יורק טיימס על תופעת ה'הלבנת AI', שבה חברות מצטטות את הבינה המלאכותית כסיבה לפיטורים, בעוד הסיבות האמיתיות עשויות להיות גיוס יתר בתקופת הקורונה. לפי הדיווח, AI נקבעה כסיבה רשמית לכ-50,000 פיטורים ב-2025, כולל באמזון וב-Pinterest. דוח של חברת Forrester שפורסם בינואר טוען כי רבות מהחברות שמכריזות על פיטורים הקשורים ל-AI אינן מחזיקות ביישומי AI בשלים ומאומתים שיכולים להחליף את התפקידים הללו. הדוח מדגיש מגמה של 'הלבנת AI' – ייחוס קיצוצים מונעי רווחים ליישום עתידי של AI. מולי קינדר, חוקרת בכירה במכון ברוקינגס, מציינת כי הצהרה שפיטורים נבעו מ-AI היא 'מסר ידידותי למשקיעים', במיוחד כשהאלטרנטיבה היא להודות שהעסק במצב גרוע. התופעה מעלה שאלות על שקיפות בחברות הטכנולוגיה. בעוד AI אכן מביאה יעילויות משמעותיות, כמו אוטומציה של משימות שגרתיות, לא ברור אם חברות רבות מוכנות לכך בפועל. אמזון ו-Pinterest, לדוגמה, ציינו AI כסיבה לפיטורים, אך אין פרטים על יישומים ספציפיים שמחליפים את העובדים. למנהלי עסקים בישראל, התופעה רלוונטית במיוחד. השוק המקומי מושפע מגל הפיטורים הגלובלי, וחברות ישראליות נאלצות להתמודד עם לחץ דומה להוכיח יעילות. ה'הלבנת AI' עלולה להטעות משקיעים ולפגוע באמון, אך גם מדגישה את הצורך באימוץ AI אמיתי כדי להישאר תחרותיים. מה זה אומר לעתיד? חברות שישתמשו ב-AI באופן אמיתי יצאו מחוזקות, בעוד אלו שיסתמכו על תירוצים יתקשו. כדאי לבחון מקרוב את ההכרזות על פיטורים – האם מאחוריהן עומדת אסטרטגיית AI מוכחת?