בכתבה שפורסמה במגזין WIRED על ידי העיתונאי ג'ואל חלילי (Joel Khalili), נחשפת מגמה הולכת וגוברת בקרב דור חדש של יזמי בינה מלאכותית, המתכוננים לחלק את הונם העצום לצדקה. המקרה הבולט ביותר הוא של דייוויד סילבר (David Silver), מייסד מעבדת הבינה המלאכותית Ineffable Intelligence, אשר שוויו התיאורטי על הנייר מגיע לממדים אדירים, אך הוא עצמו אינו מתכוון לראות ממנו אגורה אחת. סילבר החליט לתרום את כל ההכנסות העתידיות ממכירת החברה שלו לצדקה, כחלק מגל פילנתרופי שמחבר בין תעשיית הבינה המלאכותית המתפתחת לבין שאלות נוקבות על ריכוזיות הון, השפעה פוליטית ואחריות חברתית.
דייוויד סילבר: מפריצת הדרך באלפא-גו ועד להקמת Ineffable Intelligence
דייוויד סילבר אינו פנים חדשות בעולם הבינה המלאכותית. בין השנים 2013 ל-2025 הוא פעל כחוקר בחטיבת Google DeepMind, שם התמחה בלמידת חיזוק (reinforcement learning) – שיטה המבוססת על לימוד מודלים באמצעות משוב חיובי ושלילי. בשנת 2016 הוביל סילבר את פיתוחה של מערכת AlphaGo, שהייתה לבינה המלאכותית הראשונה שהביסה אלוף אנושי במשחק הלוח המורכב "גו" (Go) – הישג שהוגדר אז כפריצת דרך וכצורה צרה של בינה מלאכותית על-אנושית (superintelligence).
בינואר עזב סילבר את DeepMind כדי להקים את Ineffable Intelligence, מתוך אמונה כי פריצות דרך בתחום למידת החיזוק יאפשרו לגשר על הפער שבין קוגניציה אנושית לקוגניציה ממוחשבת באופן רוחבי. עם הקמת החברה, הצליח סילבר לגייס סכום חסר תקדים של 1.1 מיליארד דולר ממשקיעים, לפי שווי חברה של 5.1 מיליארד דולר – מה שדווח כסבב הגיוס הראשוני (seed) הגדול ביותר בהיסטוריה של אירופה. עם זאת, לצד ההצלחה הכלכלית המהירה, הכריז סילבר כי הוא מתחייב לתרום את כל הכספים שיקבל מכל מכירה עתידית של החברה שלו לצדקה. בראיון שנערך במשרדו באזור קינגס קרוס בלונדון, הסמוך למטה DeepMind, הסביר סילבר את המניע להחלטה: "חשבתי לעומק מה אני יכול לעשות כדי להשיג את ההשפעה המרבית על העולם. לא רק באמצעות העבודה שאני עושה, אלא גם באמצעות המשאבים הפיננסיים שאגיע אליהם בתהליך". סילבר יבחר כיצד להקצות את הכספים לאחר שימכור את החברה, אך שואף להציל מספר רב ככל האפשר של חיי אדם.
סילבר אינו לבד במגמה זו. מייסדים נוספים בעולם ה-AI התחייבו להעביר את רווחי המניות שלהם לצדקה. ביניהם ניתן למנות את מוסטפא סולימאן (Mustafa Suleyman), ממייסדי DeepMind וכיום מנכ"ל חטיבת הבינה המלאכותית של מיקרוסופט (Microsoft), ואת אנטון אוסיקה (Anton Osika), מייסד פלטפורמת התכנות האוטומטית Lovable. במידה וחברות מובילות כמו OpenAI ו-Anthropic יונפקו בבורסה כמתוכנן, הן עשויות לייצר אלפי מיליונרים חדשים, ותעשיית הבינה המלאכותית עשויה לתפוס נתח משמעותי במיוחד מתוך כלל הפילנתרופיה הטכנולוגית בעולם.
מהבטחה לא מחייבת לחוזה משפטי: הפעילות של Founders Pledge
סילבר מיסד את התחייבותו הפילנתרופית באמצעות ארגון ללא מטרת רווח בשם Founders Pledge, המסייע ליזמים לתרום את הונם. בשונה מארגון Giving Pledge הידוע, המבוסס על הבטחה פומבית אך בלתי מחייבת מבחינה משפטית, Founders Pledge דורש ממשתתפיו לחתום על חוזה משפטי מחייב. "הבחירה לבצע התחייבות מחייבת הייתה חשובה לי מאוד", הדגיש סילבר.
הארגון Founders Pledge פעיל מאז שנת 2015, אך שווי ההתחייבויות שנרשמו בו זינק באופן דרמטי לאחרונה: מ-400 מיליון דולר בשנת 2023 ל-4 מיליארד דולר במהלך השנה הנוכחית (שנת 2026). נכון להיום, תעשיית הבינה המלאכותית מהווה כשליש מסך ההתחייבויות ההיסטוריות שנרשמו בארגון. לדברי מייסד הארגון, דייוויד גולדברג (David Goldberg), המטרה היא "לזהות את הדרכים הטובות ביותר להקצות הון בקנה מידה רחב כדי להפוך את העולם לטוב יותר".
פעילותו של הארגון מקושרת לעיתים קרובות לתנועת האלטרואיזם האפקטיבי (Effective Altruism), המעודדת אנשים לצבור עושר במטרה מוצהרת לתרום אותו, להסתמך על נתונים סטטיסטיים במקום על רגש, ולתת עדיפות למטרות שיש להן את ההשפעה הגדולה ביותר בעתיד הרחוק של האנושות. עם זאת, גולדברג מתנער מההשוואה הישירה ומדגיש כי Founders Pledge מתמקד בסבל האנושי בהווה: "אנחנו הרבה יותר הומניסטיים", הסביר.
גם סילבר רואה בעצמו חלק מתנועת האלטרואיזם האפקטיבי, אך מגדיר את הגישה שלו ככזו שמתמקדת ב"כאן ועכשיו". בשל כך, הוא מתכנן לנתב את כספי התרומות שלו לעמותות כמו המוסד למלחמה במלריה (Malaria Foundation), המסוגלות להציל את מספר החיים הגדול ביותר בטווח הזמן המיידי. "קשה לי להצדיק התמקדות בעתיד הגלקטי של האנושות כאשר מיליוני בני אדם סובלים ומתים כיום", אמר.
מנגד, אנטון אוסיקה מ-Lovable, שהתחייב לתרום מחצית מרווחי המניות שלו, אינו מזדהה כאלטרואיסט אפקטיבי, אך שותף לאמונה כי צבירת עושר באמצעות הצלחה עסקית היא הדרך הטובה ביותר עבורו להשיג השפעה חיובית מקסימלית על העולם. "אני חושב שזה דבר טוב מאוד שמי שחושב ברצינות על עתיד האנושות הוא זה שיבנה את הבינה המלאכותית", ציין אוסיקה.
הביקורת המבנית על פילנתרופיית ענקי הטק
ההבטחות הנדיבות של דור המייסדים החדש מתרחשות על רקע מורשת פילנתרופית ענפה של ענקי טכנולוגיה קודמים. קרן גייטס (Gates Foundation) – הדוגמה המוכרת ביותר לפילנתרופיית טק – תרמה למעלה מ-100 מיליארד דולר למטרות של מיגור עוני ומחלות ב-25 השנים שחלפו מאז שהוקמה על ידי ביל ומלינדה גייטס. כמו כן, מייסד מטא (Meta) מארק צוקרברג ורעייתו פריסילה צ'אן הבטיחו לתרום את הונם, המוערך ב-200 מיליארד דולר, למחקר מדעי באמצעות הקרן שלהם (Chan Zuckerberg Initiative). Both נחשבים לדוגמאות בולטות לאופן שבו חשיבה יזמית ורצון להפקת רווחים יכולים להפוך לפילנתרופיה יעילה.
עם זאת, פילנתרופיה מסוג זה מעוררת גם ביקורת עזה. פרופסור לינסי מקגוי (Linsey McGoey), סוציולוגית מאוניברסיטת אסקס (University of Essex) ומחברת הספר "אין דבר כזה מתנה חינם" (No Such Thing as a Free Gift), טוענת כי לא ניתן להסתמך על הקפיטליזם כדי לפתור את הבעיות שנוצרו על ידי פרקטיקות קפיטליסטיות עצמן, דוגמת העמקת פערי העושר הקיצוניים וריכוזיות הון. "זה כמו לקרוא למצית לכבות בצינור מים את הבית שהוא עצמו הצית", היא מדגישה.
מקגוי מוסיפה כי תרומות שנועדו להקל על בעיות הנובעות מאי-שוויון כלכלי, במקום לטפל בשורש הבעיה, עלולות לעצור את הדיון הציבורי על פתרונות מערכתיים ארוכי טווח עוד לפני שהחל. בנוסף, נדבנות זו עלולה לשמש את ענקי ההון כדי לקדם בחשאי את האינטרסים הפוליטיים שלהם. מחקר שנערך לאחרונה הראה כי ההסתמכות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) על מימון פילנתרופי הובילה אותו לתעדף את המטרות המועדפות על התורמים, על חשבון נושאים דחופים אחרים כמו מחלות לא מדבקות. ארגון הבריאות העולמי הכיר בבעיות המימון שלו ובשנת 2022 הציג מודל חדש שנועד לפתור זאת.
אפולין טיילנדייה (Apolline Taillandier), חוקרת תיאוריה פוליטית מאוניברסיטת קיימברידג' (University of Cambridge), מצביעה על חוסר הלגיטימיות הדמוקרטית של המגה-תורמים: "התורמים הללו לא נבחרו לתפקידם. אין להם כל צורך לתת דין וחשבון על ההחלטות שלהם. השאלה המרכזית היא האם פילנתרופיה היא הדרך הלגיטימית ביותר לחלוקה מחדש של משאבים".
מנכ"ל קרן גייטס, מארק סוזמן (Mark Suzman), הכיר גם הוא במורכבות זו בשנת 2023, כאשר ציין כי אין זה תקין שגוף פילנתרופי פרטי יהיה אחד המממנים הגדולים ביותר של מאמצי בריאות גלובליים רב-לאומיים. עם זאת, סוזמן הטיל את האשמה על צמצום התרומות מצד ממשלות ואמר כי ישמח אם ממשלות נוספות יעקפו את הקרן ברשימת התורמים. מנגד, למגה-תורמים יש תפקיד חשוב במימון נושאים שממשלות נוטות להזניח מסיבות אידיאולוגיות, כמו תכנון משפחה.
סכנת ההצדקה המוסרית: האם תרומה מנקה התנהגות הרסנית?
אחד החששות המרכזיים המלווים את גל התרומות הנוכחי הוא השימוש בהבטחות פילנתרופיות ככלי להצדקה מוסרית של התנהגות עסקית חסרת אחריות או האצה פרועה של פיתוח טכנולוגי (accelerationism).
הדוגמה הבולטת ביותר לחשש זה היא קריסתו של סם בנקמן-פריד (Sam Bankman-Fried), מי שהיה בעבר "מלך הקריפטו" והסמל הציבורי של תנועת האלטרואיזם האפקטיבי. בשנת 2024 נשפט בנקמן-פריד ל-25 שנות מאסר בגין הונאה. במהלך משפטו, העיד קולגה לשעבר כי בנקמן-פריד ביסס את כל החלטותיו על ניתוח סטטיסטי קר, והיה מוכן לקחת סיכונים של אסון מוחלט כל עוד היה קיים סיכוי קטן לתוצאה סופית חיובית מספיק. אף שראשי תנועת האלטרואיזם האפקטיבי התנערו ממנו לאחר מכן והגדירו אותו ככופר בערכי התנועה, מבקרים רבים טוענים כי מעשה המרמה שלו היה סימפטום ישיר של הלוגיקה המוסרית הפגומה של התנועה.
בהקשר של בינה מלאכותית, קיים חשש כי יזמים יראו בהתחייבויות הצדקה מוסרית להמשך המרוץ לפיתוח בינה מלאכותית על-אנושית (superintelligence), ללא התחשבות בהשלכות הקטסטרופליות האפשריות. לפי ההיגיון של בנקמן-פריד, המרדף העיוור אחר בינה מלאכותית על-אנושית מוצדק, פשוט מפני שההון שייווצר ממנו ישמש למטרות פילנתרופיות עצומות שיאזנו את הנזק.
דייוויד סילבר דוחה מכל וכל את הטענה כי ההתחייבות שלו היא סוג של "חשבונאות מוסרית" או גידור מפני השלכות שליליות של מרוץ הבינה המלאכותית. הוא מאמין באמת ובתמים כי לבינה מלאכותית על-אנושית תהיה השפעה חיובית עצומה על העולם, באמצעות גילוי ידע חדש במעגל אינסופי של ניסוי וטעייה. לטענתו של סילבר, ההתחייבות לתרום את רווחיו דווקא מסירה את התמריץ הפיננסי האישי שעלול להסיט את פיתוח ה-AI מהמסלול הנכון:
"בניית חברה לפיתוח בינה מלאכותית על-אנושית היא אחריות עצומה כלפי כדור הארץ, והאחריות הזו לא צריכה להיות מונעת מתאוות בצע אישית", טוען סילבר. "זו הייתה החלטה מכוונת שנועדה להבטיח שכל פעולה שאנקוט כאינדיבידואל תהיה לטובת האנושות, ולא בגלל מספר דולרים עצום שמתחיל להופיע באופק".
סילבר מודה כי הוא נהנה ממערכת כלכלית המוטה לטובתו, אך לדעתו, אחת הדרכים הבודדות העומדות לרשותו כדי לאזן מחדש את המצב היא לתרום את כספו: "אנשים שבוחרים להשתמש בכספם לטובה יחוללו שינוי עצום וטרנספורמטיבי בעתיד העולם שבו אנו חיים. זה עצמאי לחלוטין מהשאלה האם המצב המקרו-כלכלי הנוכחי הוא הדבר הנכון עבור האנושות. זו פשוט עובדה".