לפי דיווח של פול גילין (Paul Gillin) באתר SiliconANGLE, חברת AT&T Corp מרחיבה את השימוש שלה בבינה מלאכותית מעבר לשיפור פריון העובדים, ופונה באופן גובר ליישום של סוכנים אוטונומיים לצורך עיצוב מחדש של האופן שבו פעילותה העסקית מתנהלת. נכון לעת הדיווח, קרוב ל-500 תהליכי עבודה מבוססי סוכנים (agentic workflows) כבר פועלים בסביבת הייצור של החברה, ותאגיד התקשורת מתכנן לשלש את המספר הזה במהלך השנה הבאה. בנוסף, החברה מעבדת כעת כ-45 מיליארד טוקנים של בינה מלאכותית ביום ברחבי הארגון, ופלטפורמת הסוכנים שלה מטפלת ביותר ממיליון עסקאות בכל חודש, כאשר תהליכים רבים פועלים כבר באופן אוטונומי במגוון משימות.
התרחבות תהליכי העבודה האוטונומיים ב-AT&T
לפי דבריו של לוק קורבין (Luke Corbin), סגן נשיא עוזר לטרנספורמציה דיגיטלית ובינה מלאכותית ב-AT&T Business, החברה מעבדת כעת כ-45 מיליארד טוקנים של בינה מלאכותית ביום ברחבי החברה. קורבין, שדיבר באירוע של חברת Amazon Web Services Inc (AWS) שנערך בבוסטון בתחילת החודש, ציין כי רבים מתוך קרוב ל-500 תהליכי העבודה של סוכנים שכבר הוטמעו בסביבת הייצור פועלים כעת באופן עצמאי לחלוטין. תהליכים אוטונומיים אלה מטפלים בקשת רחבה של פעילויות עסקיות, החל מאספקת שירותים ללקוחות (customer provisioning) ועד לאיתור הזדמנויות מכירה (sales prospecting).
קורבין הסביר באירוע כי הגישה של AT&T שמה דגש על חשיבה מחודשת על תהליכים עסקיים שלמים, במקום להסתפק באוטומציה מבודדת של משימות יחידות. לדבריו, החברה עברה במהירות משלב הניסויים בבינה מלאכותית יוצרת (generative AI) לעבר זיהוי שיטתי של תהליכים עסקיים שניתן לעצב מחדש באופן מקיף סביב היכולות שמציעים סוכנים אוטונומיים.
פעילות קבוצת Business Agent Foundry והתמודדות עם מערכות ישנות
בלב הטרנספורמציה הזו עומדת קבוצה בשם Business Agent Foundry, שהוקמה בתחילת שנת 2025 כדי לעבוד ישירות מול היחידות העסקיות השונות בחברה. קורבין ציין כי במקום לפנות לעובדים ולבקש מהם רעיונות מבודדים לאוטומציה, הקבוצה ממפה תהליכים עסקיים בעזרת מסגרות עבודה מקובלות בתעשייה (industry frameworks). באמצעות מיפוי זה, הצוות מזהה הזדמנויות לביטול שלבים מיותרים בתהליך, ביטול העברות עבודה בין מחלקות שונות בארגון (organizational handoffs), וצמצום התלות במערכות יישומים ישנות (legacy application dependencies).
אחת היוזמות המוקדמות של הקבוצה כללה אוטומציה של האינטראקציות מול מחשבי המיינפריים (mainframe) של AT&T. בעבר, ביצוע שינויים בהזמנות התקנה של סיבים אופטיים עבור לקוחות דרש מעובדי החברה לשלוף כרטיסי פניות (tickets) מתוך תורים, לעדכן רשומות במערכת באופן ידני, ולהחזיר את הכרטיסים בחזרה לרצף העבודה. תהליכי אוטומציה מבוססי סוכנים ביטלו חלקים מאותו תהליך ידני, ובכך הפחיתו עיכובים והאיצו את מהירות אספקת השירות ללקוחות. קורבין התייחס לכך ואמר כי היה נחמד לראות חלק מהטכנולוגיות המתקדמות ביותר שיש לחברה מתקשרות עם כמה מהטכנולוגיות הישנות ביותר שברשותה.
בדוגמה נוספת שהציג קורבין, החברה הצליחה לחתוך במחצית את משך הזמן שנדרש לאספקת חיבורי אינטרנט ייעודיים במבנים שבהם תשתית הסיבים כבר הותקנה מראש.
גישת ארכיטקטורה מבוססת לוגיקה מרכזית
הארכיטקטורה הטכנולוגית שפיתחה AT&T שונה מהגישות המקובלות בתעשייה, אשר נוטות לבנות מספר רב של סוכנים עצמאיים וייעודיים לכל משימה. במקום זאת, החברה בחרה להחזיק מערך קטן יחסית של סוכנים, אשר מוציאים לפועל תהליכי עבודה עסקיים תוך שימוש בלוגיקה עסקית המנוהלת באופן מרכזי. קורבין ציין בעניין זה כי החברה שומרת את הלוגיקה העסקית בהקשר (context) או בזיכרון.
במסגרת מבנה זה, סוכני אחזור (retrieval agents) אחראים לזהות ולאתר את הידע הרלוונטי לצורך ביצוע המשימה, בעוד שסוכני תכנון (planning agents) קובעים מהן הפעולות הנדרשות, באילו כלים יש להשתמש ואילו נתונים נחוצים כדי להשלים את המשימה הנתונה בהצלחה.
היבט נוסף שמפיק תועלת משיטה זו הוא איתור לקוחות פוטנציאליים (sales prospecting). סוכנים אוטונומיים מאמתים את מיקומם של הלקוחות ובודקים מראש את זמינות תשתית הסיבים באותו אזור, עוד לפני שנציגי המכירות משקיעים זמן ומאמץ בפנייה לקידום עסקאות מול אותם לקוחות.
משילות, פיקוח אנושי ומדדי ביצוע
נושא המשילות (governance) תופס מקום מרכזי בתהליך ההטמעה של AT&T. עובדים בודדים בארגון מורשים לבנות באופן עצמאי סוכנים לשיפור הפריון האישי שלהם, אך כל תהליך עבודה שעלול להשפיע על לקוחות חייב לעבור דרך קבוצת ה-Foundry. במסגרת זו, תהליכים חייבים לעבור בדיקות אבטחה, פרטיות ותאימות (compliance). קורבין הסביר כי החברה איפשרה דמוקרטיזציה של סוכנים לשימוש אישי, אך הגבילה זאת כך שלא ניתן להפעיל באופן עצמאי תהליכים עסקיים שעלולים לגעת בלקוחות או להשפיע מהותית על העסק.
בנוסף, כל תהליך עבודה שמיועד לסביבת ייצור מתחיל כאשר משולב בו בתחילה פיקוח אנושי (human oversight). רק לאחר שרמת הדיוק של הסוכנים מגיעה לטווח שבין אמצע לסוף שנות ה-90 באחוזים (mid- to high 90% range), וזאת תחת פרופיל סיכון מותר, מוענקת לסוכנים הרשאה לפעול באופן עצמאי ואוטונומי. מערך של ניטור רציף מעריך באופן קבוע את הביצועים של הסוכנים ופועל לזהות סטיות (drift) בתפקודם לאורך זמן.
מדדי ההצלחה כוללים חיסכון בעבודה, יצירת הכנסות, עלויות תפעול ושביעות רצון של לקוחות. קורבין הדגיש כי ההשקעות שהחברה ביצעה ביישומי בינה מלאכותית בסביבת ייצור מניבות החזר השקעה של פי חמישה כבר בתוך שנה אחת.
אתגרי תשתית, התמודדות עם מערכות מורשת ושינוי ארגוני
קורבין התייחס לעובדה ש-AT&T היא חברה בת 151 שנים שמשתמשת במחשבים מאז שהומצאו, ולכן פעילותה בנויה על תהליכים ומערכות יישומים ישנות רבות. לדבריו, העלויות הכרוכות בתחזוקת יישומים אלה, בהכשרת עובדים לתפעולם ובביצוע תחזוקה שוטפת הן גבוהות מאוד. כאשר ניתן לקזז חלק מהעלויות הללו באמצעות תהליכי עבודה פשוטים יותר המבוססים על בינה מלאכותית יוצרת, נוצר מודל עסקי שמצדיק את עצמו.
עם זאת, הרחבת היכולות הללו בהיקף נרחב דורשת תשתית רחבה בהרבה מאשר מודלים של בינה מלאכותית בלבד. החברה נדרשה לאחד נתונים מקוטעים ולספק קישוריות אמינה בין מרכזי נתונים (data centers), תשתיות ענן ועובדים ניידים בשטח. קורבין הזכיר כי החברה עברה מיזוגים ורכישות רבים לאורך שנות פעילותה, עובדה שמשפיעה ישירות על מורכבותה של תשתית הנתונים בארגון.
כדי להתמודד עם התנגדות מצד עובדים שחששו שמא הבינה המלאכותית תחליף אותם, החברה עודדה את העובדים להעלות בעצמם רעיונות לשימוש בסוכנים. גורם נוסף שסייע להפחתת ההתנגדות היה ההזדמנות להחליף תהליכים עסקיים בלתי יעילים שהעובדים לא אהבו להשתמש בהם. קורבין ציין כי ישנו מספר עצום של אנשים בארגון שיש להם ידע ותשוקה בנוגע לתהליכים שבהם השתמשו בעבר, אך לא היו שבעי רצון מהם.
כעת, AT&T מעבירה את מוקד הפעילות שלה משיפור תהליכים קיימים לשימוש בסוכנים לצורך השקת שירותים חדשים, כניסה לשווקים ותמיכה בערוצי מכירה חדשים. בסופו של דבר, קורבין סבור כי האחריות לטרנספורמציה עסקית המונעת מבינה מלאכותית צריכה להיות מבוזרת בכל רחבי הארגון, ולא להישאר מרוכזת בצוות ייעודי כמו Business Agent Foundry. לדבריו, בטווח הארוך הצוות שלו לא אמור להתקיים, שכן הפעילות הזו צריכה להתבצע באופן מבוזר לחלוטין ברחבי הארגון.