כל הכתבות ממקור Wired

ממשל טראמפ אישר לחברת Anthropic (אנתרופיק) להשיק מחדש באופן מוגבל את מודל ה-AI המתקדם ביותר שלה, Claude Mythos 5, עבור כ-100 ארגונים וסוכנויות ממשלתיות בארצות הברית. ההחלטה התקבלה לאחר שבועות של הגבלות קשות ומשא ומתן קדחתני שניהלו בכירי החברה, בהם סמנכ"ל המחשוב Tom Brown (טום בראון) וראש מחלקת המדיניות Sarah Heck (שרה הק), מול שר המסחר Howard Lutnick (הווארד לוטניק). המגבלות המקוריות הוטלו מחשש לפרצות אבטחה וקשרים עם גורמים זרים, ביניהם SK Telecom (חברת תקשורת דרום קוריאנית) החשודה בקשרים עם סין. הצעד מסמן מעבר של תעשיית ה-AI לעידן של אישורים ממשלתיים הדוקים טרם הפצת מודלים מתקדמים.

על פי דיווח של מגזין WIRED (מגזין טכנולוגיה אמריקאי), מדינת קטאר הפכה למעבדת הניסויים הטכנולוגית המרכזית של FIFA (פדרציית הכדורגל הבינלאומית) לפיתוח טכנולוגיית מעקב שחקנים וניתוח נתונים המשמשת במונדיאל 2026. הניסויים, שהחלו בגביע הערב ב-2021, הציגו לעולם פיתוחים כמו הכדור המחובר של Adidas (תאגיד ספורט גרמני) המשדר נתונים בקצב של 500 הרץ, מערכת אופסייד חצי-אוטומטית, ומצלמות גוף לשופטים שנבחנו בגביע הבין-יבשתי ב-2024. טכנולוגיות אלו מאיצות את קבלת ההחלטות במגרש מרמת דקות לרמת אלפיות השנייה, ומספקות לשחקנים גישה ישירה למפות חום ומדדי ביצוע מיד לאחר המשחק באמצעות אפליקציה ייעודית.

חברת הבינה המלאכותית Anthropic (חברת בינה מלאכותית אמריקאית) פועלת תחת האמונה כי הדרך היחידה להבטיח את בטיחות תחום ה-AI היא להוביל את חזית הפיתוח והמרוץ המסחרי. לפי פרסומים במגזין Wired, שוויה של החברה מוערך בכמעט טריליון דולר, והיא משתפת פעולה באופן הדוק עם הפנטגון ואף הטמיעה במודלים שלה (כמו Claude Fable 5) מנגנוני הגנה חסרי תקדים שעוררו ביקורת עזה. עבור עסקים ישראלים, השימוש במודלים המושפעים מהחלטות רגולטוריות וביטחוניות בארה"ב מחייב משנה זהירות, יישום פתרונות אוטומציה מבוזרים וארכיטקטורת מידע המגינה על פרטיות הלקוחות בהתאם לחוק הגנת הפרטיות הישראלי.

במסגרת מונדיאל 2026, פדרציית הכדורגל הבינלאומית FIFA משיקה לראשונה את Football AI Pro, סוכן AI שפותח בשיתוף פעולה עם חברת Lenovo במטרה לצמצם את הפערים הטכנולוגיים בין הנבחרות. המערכת תאפשר לכל נבחרת לנתח כ-150 מיליון נקודות מידע המופקות בכל משחק, לצד נתונים מחיישני IMU המוטמעים בכדור ומבצעים 500 מדידות בשנייה. כלי זה מסייע לנבחרות קטנות להתחרות מול מעצמות עתירות תקציב ומדעני נתונים. פיתוח זה משקף את המעבר העולמי לשימוש במערכות בינה מלאכותית לקבלת החלטות מהירות ומבוססות נתונים בזמן אמת.

תחקיר מקיף של מגזין WIRED (מגזין הטכנולוגיה WIRED) וגוף Liberty Investigates (גוף התקשורת ללא מטרות רווח Liberty Investigates) חושף כי פרויקט חיזוי פשיעה אלגוריתמי רחב היקף של משטרת Avon and Somerset Police (משטרת אייבון וסומרסט) נכשל ונסגר בחשאי בשל חוסר דיוק חמור והטיות מובנות. הפרויקט, שהתבסס על ה-Think Family Database (מסד הנתונים "לחשוב משפחה") וכלל רשומות רגישות של כחצי מיליון אזרחים, הפיק תוצאות מעוותות: למשל, מודל לחיזוי פורצים פעל ברמת דיוק נמוכה מ-10% במשך שלוש שנים. דוח עצמאי של ארגון Social Finance (סושיאל פייננס) קבע כי מודלי הניקוד היו האלמנט החלש ביותר בפרויקט, מה שהוביל להפסקת השימוש בהם מחשש לפגיעה בפרטיות והטיות חברתיות קשות.

על פי דיווח של מגזין WIRED המבוסס על כנס האקדמיה של בייג'ינג לבינה מלאכותית, מומחים מארה"ב ומסין מזהירים מפני איומי אבטחה של סוכני AI מתקדמים. חוקרים מ-MIT ומאוניברסיטת שנגחאי ג'יאוטונג מצביעים על כך שסוכנים אוטונומיים המסוגלים לכתוב קוד ולבצע מתקפות הנדסה חברתית עלולים לשמש כלי נשק בידי האקרים. חברת אבטחת הסייבר הסינית 360 Security Technologies אף חשפה מודל בעל יכולות פריצה הדומות למודלים המתקדמים ביותר במערב. המומחים קוראים לשיתוף פעולה בינלאומי לקביעת תקני בטיחות ולנקיטת צעדי הגנה פרואקטיביים בארגונים.

ענקית השבבים Qualcomm (ענקית השבבים האמריקאית קוואלקום) רוכשת את חברת הסטארט-אפ Modular (חברת הזנק לתוכנת שבבים מסיליקון ואלי) בעסקת מניות ומזומן בשווי של כמעט 4 מיליארד דולר. מודולר, שהוקמה ב-2022 על ידי יוצאי גוגל כריס לאטנר וטים דייוויס, פיתחה תוכנה המאפשרת להריץ מודלי בינה מלאכותית על חומרות שונות ללא צורך בכתיבה מחדש של הקוד, מה שמאתגר ישירות את פלטפורמת CUDA של אנבידיה. הרכישה מסמנת את חדירתה המסיבית של קוואלקום לשוק השרתים ומרכזי הנתונים ומספקת לחברות פיתוח חופש פעולה רב יותר בבחירת ספקי חומרה.

חברת Meta (מטא) הקפיאה באופן זמני את פרויקט Model Compatibility Initiative (יוזמת תאימות המודלים - MCI) המעורר מחלוקת, לאחר שדליפת אבטחה פנימית חשפה את מאגרי המידע לכלל עובדי החברה. הכלי, שהושק באפריל 2026 בארצות הברית, עוקב אחר תנועות עכבר, הקשות מקלדת וצילומי מסך של עובדים במטרה לאמן מודלי בינה מלאכותית (AI) לבצע פעולות אנושיות במחשב. ההקפאה הוכרזה בעקבות לחצים פנימיים כבדים מצד מהנדסים ועובדים שהביעו חשש עמוק מפני פגיעה אנושה בפרטיות העובדים ובאבטחת המידע הארגוני.

הונאות הסייבר סביב מונדיאל 2026 חושפות עידן חדש ומסוכן של פישינג מבוסס בינה מלאכותית (AI). לפי דוח של חברת TrendAI (חברת אבטחת מידע גלובלית), נרשמו למעלה מ-13,000 דומיינים מזויפים הקשורים ל-FIFA, כאשר אחד מכל 41 מהם כבר זוהה כזדוני עוד לפני תחילת הטורניר. השימוש בבינה מלאכותית יוצרת מאפשר לתוקפים לשכפל אתרים רשמיים, לעקוף מנגנוני סינון שפה מסורתיים ולבצע מתקפות ממוקדות (Spear Phishing) יעילות במיוחד בקנה מידה עצום. עבור עסקים, המשמעות היא ששיטות ההגנה הישנות אינן מספיקות עוד, ויש צורך במעבר לכלים אוטומטיים מתקדמים ואימות ערוצים קפדני.

על פי תחקיר של מגזין הטכנולוגיה WIRED (מגזין הטכנולוגיה האמריקאי), הקמת מרכזי נתונים לבינה מלאכותית מעוררת ויכוח מוסרי עמוק בקרב חשמלאים ואנשי תשתית בארצות הברית. הגידול המהיר בביקוש לכוח מחשוב מוביל להשקעות ענק, כגון התחייבות של חברת Google (ענקית החיפוש והטכנולוגיה) להשקיע 50 מיליון דולר בהכשרות טכניות. עם זאת, בקהילות מקצועיות כמו Reddit (פלטפורמת הקהילות המקוונות) עולות שאלות אתיות נוקבות מצד עובדים החוששים מנזק סביבתי לקהילות מקומיות ומחשש לאובדן משרות עתידי כתוצאה מהתפתחות ה-AI. למרות השכר הגבוה וההזדמנויות לקידום מהיר, חלק מהחשמלאים מעידים על תחושת אשם ודילמה מוסרית לגבי חלקם בבניית התשתיות של ענקיות הטכנולוגיה.

מדריך חדש המבוסס על סקירת WIRED (מגזין הטכנולוגיה האמריקאי) חושף כיצד כתיבת פרומפטים ל-ChatGPT בצורה מובנת ושימוש בטכניקות של הנדסת פרומפטים (Prompt Engineering) יכולים להפוך את כלי ה-AI של OpenAI (חברת הבינה המלאכותית) לשותף עסקי אסטרטגי. השיטות המובילות כוללות את חוק ה-80/20 לזיקוק מידע מהיר, הפעלת מנגנון שאלות הבהרה מצד המודל והגדרת הנחיות מותאמות אישית קבועות. הטמעת שיטות אלו מובילה לקיצור זמני מענה מ-4 שעות ל-30 שניות בלבד בפניות לקוחות ומאפשרת לעסקים בישראל למקסם את יעילות העבודה בכפוף להוראות חוק הגנת הפרטיות.

חברת Apple משיקה את Siri AI כחלק ממערכת iOS 27, המשלבת את מודל Gemini של Google ואת פלטפורמת Apple Intelligence. העוזר הקולי החדש מציע היפר-פרסונליזציה באמצעות אינדוקס מקומי של הודעות, מיילים ותמונות על גבי המכשיר, לצד פתרון אבטחה בענן בשם Private Cloud Compute המונע שמירת מידע אישי. עם עיבוד קצה (Edge AI) פרואקטיבי, סירי מאפשרת ביצוע פעולות מורכבות ואוטומטיות בין אפליקציות, ומסמנת מעבר של תעשיית המובייל לעבודה עם עוזרי AI עצמאיים המיועדים לייעל משמעותית את שגרת יומו של המשתמש העסקי.

תחקיר של מגזין הטכנולוגיה WIRED (מגזין טכנולוגיה אמריקאי מוביל) חושף כי מועדון העילית הסודי Dialog (מועדון חברים פרטי וסגור), שהוקם על ידי המיליארדר Peter Thiel (מיליארדר ומשקיע הון סיכון אמריקאי) ואיש הדאטה Auren Hoffman (ברוקר דאטה ואיש עסקים), משתמש במערכת דירוג אלגוריתמית סמויה ובכלי בינה מלאכותית כדי לסווג את חבריו. מניתוח של 192 תיקי חברים שהודלפו, עולה כי המועדון מחלק את משתתפיו לדרגות A, B ו-C על בסיס נתוני הון אישי, היקף נכסים מנוהלים (AUM) ופרסום ציבורי. הדירוג החשאי קובע ישירות את מחירי הכרטיסים לאירועים, הנעים בטווח של עשרות אלפי דולרים, כאשר חברים בדרגות נמוכות נדרשים לשלם מחיר מלא בכ-70% מהמקרים לעומת 25% בלבד בקרב משתתפי ה-VIP.

שלושה מהנדסי תוכנה בחברת Amazon (ענקית הקמעונאות והענן האמריקאית) נמצאים תחת חקירה פנימית לאחר שהתבטאו בעד רגולציה סביבתית על מרכזי נתונים בפני מועצת העיר סיאטל (Seattle City Council). העובדים, המיוצגים על ידי ארגון Amazon Employees for Climate Justice (התאגדות עובדי אמזון למען צדק אקלימי), הגישו תלונה רשמית למשרד לזכויות האזרח בסיאטל בטענה להתנכלות אסורה על רקע פוליטי. מנגד, חברות הטכנולוגיה מנסות לשמור על אבטחה ודיסקרטיות סביב מתקני השרתים שלהן, המהווים מוקד לעלייה חדה בצריכת האנרגיה בשל מהפכת ה-AI העולמית.

חקירה של מגזין WIRED (מגזין הטכנולוגיה האמריקאי) וארגון Lighthouse Reports (ארגון העיתונות החוקרת האירופי) חושפת כי משרד הפנים הבריטי מתכנן ליישם מערכות הערכת גיל מבוססות בינה מלאכותית במעברי הגבול שלו, למרות דוחות פנימיים המעידים על חוסר דיוק קיצוני. הבדיקות הפנימיות הראו כי האלגוריתמים, ביניהם של חברת Cognitec (חברת ביומטריה וזיהוי פנים גרמנית) הגרמנית, מציגים הטיה גזעית מובהקת עם אחוזי שגיאה המגיעים ל-4.6 שנים בממוצע בקרב נשים מאפריקה שמדרום לסהרה, מה שעלול להוביל לכליאת קטינים במתקני מבוגרים. למרות האזהרות של ועדות מדעיות שפורקו, הפרויקט מתקדם לקראת השקה.

משבר Claude Mythos מדגיש את העלייה הדרמטית בחשיבות של אבטחת מודלי בינה מלאכותית בזירה הבינלאומית. לאחר שממשל טראמפ הורה לחברת Anthropic (חברת בינה מלאכותית אמריקאית) לשלול את הגישה למודל מ-SK Telecom (ענקית התקשורת הדרום-קוריאנית) בשל קשרים עקיפים לסין, החליטה מפתחת ה-AI להשבית לחלוטין את הגישה הגלובלית למודל הדגל שלה ולגרסתו המאובטחת Fable 5. האירוע, שהחל בעקבות דוח אבטחה של Amazon (תאגיד הטכנולוגיה האמריקאי), ממחיש את המורכבות הגאופוליטית ואת הצורך של עסקים בבניית ארכיטקטורת מערכות היברידית ומאובטחת המבוססת על מודלים מרובים וכלים גמישים.

ההתקדמות הטכנולוגית מביאה את מהפכת ה-AI ישירות אל בתיהם של בני הגיל השלישי. מערכות ניטור אקוסטיות וויזואליות כמו Sensi.ai, שגייסה כ-100 מיליון דולר ומשולבת בכ-80% מרשתות הטיפול הגדולות בארה"ב, מציעות פתרון למספר גדל והולך של אתגרים ומחסור חמור במטפלים סיעודיים. בעזרת חיישנים ומכשירי מכ"ם, המערכות מזהות נפילות, שיעולים ושינויים בשגרה היומית ומזעיקות עזרה בזמן אמת. עם זאת, השימוש במערכות אלו מעורר דילמות אתיות קשות סביב פגיעה בפרטיות, הסכמה מדעת והפיכת המרחב הביתי המוגן לאזור מעקב קבוע. עבור עסקים וארגוני בריאות בישראל, האתגר הגדול יהיה לאזן בין היעילות התפעולית לבין עמידה בחוק הגנת הפרטיות הישראלי.

פגישת החירום בוושינגטון בין ראשי חברת Anthropic לממשל האמריקאי הסתיימה ללא פתרון למשבר Claude Fable 5. הממשל מסרב להסיר את מגבלות הייצוא החמורות שהוטלו על המודל החדש בשבוע שעבר עקב חששות מפרצות אבטחה המאפשרות מעקף (Jailbreaking) של מנגנוני הבטיחות. בבית הלבן וב-NSA חוששים כי משתמשים יוכלו לגשת ליכולות הסייבר והלחימה הבלתי-מפוקחות של מודל האם החסוי, Claude Mythos. חברות טכנולוגיה ומפתחי AI ברחבי העולם, ובהם גם עסקים ישראליים, עוקבים בדאגה אחר המהלך התקדימי, הממחיש את הסיכון הממשי שבהסתמכות על ספק AI יחיד ואת הצורך בבניית תשתית גיבוי מבוזרת ורב-מודלית לכל מערך האוטומציה בארגון.