כל הכתבות ממקור Wired

כתבה במגזין WIRED מתארת את חוויותיו המתישות של העיתונאי דילון תומפסון, אשר ניסה לאתר משלוח של אופניים חשמליים בשווי 2,000 דולר שנעלמו, ומצא את עצמו לכוד במשך חודשים ב"גיהנום של צ'אטבוטים". הכתבה מפרטת כיצד חברות משתמשות בבינה מלאכותית ובטקטיקות של "בוץ" (sludge) דיגיטלי המייצרות חיכוך מכוון כדי למנוע גישה לנציגים אנושיים, במקביל לצמצום כוח האדם שבו מדווחים 31% ממנהלי השירות. מומחים מסבירים כי לחצים מצד משקיעים מובילים חברות להשקיע ב-AI מתוך "כשל השקעה שקועה", גם כשהדבר פוגע קשות בחוויית הלקוח ומשטח את רמת השירות הניתנת לצרכנים.

לפי דיווח במגזין WIRED, קבוצה של עובדים מן השורה ב-OpenAI תרמה למעלה מ-215,000 דולר לסופר-PAC חדש בשם Guardrails Alliance, המקדם רגולציה מחמירה על מעבדות בינה מלאכותית. הקבוצה הוקמה כמשקל נגד ל-Leading the Future, סופר-PAC פרו-תעשייתי הנתמך ביותר מ-100 מיליון דולר מצד בכירים בענף, כולל נשיא OpenAI גרג ברוקמן שתרם לבדו כ-50 מיליון דולר יחד עם רעייתו. בין התורמים הנוכחיים והלשעבר מ-OpenAI נמצא מהנדס המחקר חואן פליפה סרון אוריבה שתרם 200,000 דולר, וכן חוקרי בטיחות נוספים. המהלך משקף את המתיחות הפנימית הגוברת בחברה לגבי עמדותיה הפוליטיות והצהרותיה הרשמיות, בעוד החברה מדגישה כי מעורבותו של ברוקמן היא על בסיס אישי בלבד.

בראיון מיוחד לפודקאסט 'The Big Interview' של מגזין WIRED, שוחחה עורכת התרבות מנישה קרישנן עם גוואנוס (Gowanus), בובת מדיה העשויה מפסולת המייצגת את פסטיבל 'Summer of Ludd' בניו יורק. הראיון עוסק בתנועת הלודטים המודרנית, המונהגת במידה רבה על ידי בני דור ה-Z ומביעה התנגדות חריפה לשליטת ענקיות הטכנולוגיה (Big Tech) ולפיתוח מואץ של בינה מלאכותית. במהלך השיחה הציג גוואנוס חוזה בכתב יד הדורש להימנע מקיטוע הראיון לסרטונים קצרים, הסביר את פעילויות הפסטיבל הכוללות מחיקת אפליקציות משותפת וסדנאות פלרטוט פיזיות, וביקר את הנזקים הסביבתים והחברתיים של מרכזי הנתונים של חברות כמו מטה (Meta) ואמזון (Amazon).

עם השקת גרסת הבטא הציבורית של iOS 27, אפל מציגה לראשונה לציבור הרחב את Siri AI המשודרגת. בניגוד לעוזרת הקולית המקורית, הגרסה החדשה משולבת עמוק בתשתית האייפון ומציעה אפליקציה בסגנון צ'אטבוט, מודעות לתוכן המוצג על המסך וממשק מצלמה חכם. בעזרת תהליך אינדוקס מקומי המאובטח על גבי המכשיר, העוזרת מסוגלת למשוך הקשרים אישיים מאפליקציות שונות כמו הודעות ולוח שנה כדי לספק תגובות מותאמות אישית. השדרוג, הזמין במכשירי iPhone 15 Pro ומעלה, מקרב את משתמשי אפל לחוויית הבינה המלאכותית המוכרת למשתמשי אנדרואיד, ומשנה את האופן שבו מיליוני משתמשים מתקשרים עם מכשיריהם מדי יום.

חוקרים מהאוניברסיטה הטכנית של דנמרק (DTU), בהובלת פרופסור טימותי פטריק ג'נקינס, הדגימו כיצד שילוב של מחשב קוונטי היברידי קומפקטי שנבנה על ידי חברת ORCA Computing יכול לשפר את הדיוק והמגוון של מודלים של בינה מלאכותית יוצרת המשמשים לגילוי תרופות ופפטידים. המחקר, שמומן משאריות תקציב ובוצע בסופי שבוע, הראה כי המודל המשולב מייצר פפטידים יעילים יותר בהשוואה למודל קלאסי, במיוחד כאשר נתוני האימון מוגבלים. הטכנולוגיה עשויה לסייע בפיתוח חיסונים וטיפולים מותאמים אישית, וכן בטיפול במחלות מוזנחות ובפיתוח תרופות עבור אוכלוסיות באסיה ובאפריקה שאינן מיוצגות מספיק במחקרים הרפואיים המערביים הרגילים.

על פי תביעה שהגישה חברת אפל בבית המשפט המחוזי בסן חוזה, החברה מאשימה את OpenAI ואת ראש חטיבת החומרה שלה, טאנג טאן, בגניבה שיטתית של סודות מסחריים ואבות-טיפוס של חומרה. טאן, ששימש בעבר כמנהל עיצוב מוצרי האייפון באפל, מואשם כי הדריך עובדים שעזבו את אפל כיצד לעקוף את מערכות האבטחה של החברה ולהביא עמם חלקים סודיים לראיונות עבודה ב-OpenAI. אפל חושפת בתביעתה כי OpenAI גייסה למעלה מ-400 עובדים לשעבר של אפל ורכשה סטארט-אפ חומרה שהוקם על ידי פורשי החברה בסכום של 6.5 מיליארד דולר. החקירה של אפל החלה בעקבות חקירת אבטחה של מהנדס לשעבר שהוריד קבצים חסויים.

חברת Meta (מטה) השיקה את מודל הבינה המלאכותית Muse Image (מודל יצירת תמונות) ומאפשרת כעת לכל משתמש ליצור תמונות חדשות המבוססות על תמונות וסרטונים ציבוריים של משתמשי Instagram (אינסטגרם) ללא הסכמתם מראש, אלא אם יבצעו חסימה ידנית (Opt-out) בהגדרות השיתוף. לפי חשיפת מגזין WIRED (מגזין הטכנולוגיה האמריקאי), משתמשים אינם מקבלים כל התראה כאשר התוכן שלהם משמש ליצירת הדמיות AI על ידי משתמשים אחרים. כדי להתגונן, מומלץ לעסקים וליוצרים בישראל לגשת להגדרות האפליקציה תחת לשונית 'שיתוף ושימוש מחדש' ולכבות באופן ידני את הרשאות השימוש בפוסטים ובסרטוני רילז.

חברת Solos הכריזה על משקפי ה-AirGo V2, משקפיים חכמים עם מצלמה במחיר של 299 דולר, הכוללים פתרון ייחודי להתמודדות עם משבר הפרטיות: 'ערכת פרטיות' פיזית במחיר 79 דולר המאפשרת לכסות את המצלמה בקליפס. המכשיר מתחרה ישירות במוצר הדומיננטי של Meta, שספג לאחרונה ביקורת ציבורית קשה על רקע שילוב זמני של זיהוי פנים ומעבר למודל מנויים בתשלום. עבור עסקים בישראל, השימוש במכשירים לבישים אלה מחייב עמידה קפדנית בחוק הגנת הפרטיות הישראלי, התשמ"א-1981.

חברת Mass Balance הבריטית שיגרה מעבדה אוטונומית זעירה לחלל על גבי משגר של SpaceX. המטרה היא לערוך ניסויים כימיים בתנאי מיקרו-כבידה, שבהם חלבונים מחוללי מחלות (כמו אלצהיימר וסרטן) יציבים יותר לצילום ומחקר. הנתונים שישודרו מהחלל ישמשו לאימון מודלי בינה מלאכותית, כמו AlphaFold של Google DeepMind, ויסייעו להשלים פערים קריטיים בחיזוי מבנה החלבונים עבור חברות פארמה מובילות.

שיחות ההתאגדות בלונדון בין הנהלת Google DeepMind לנציגי העובדים נקלעו למשבר חריף. לפי הדיווח במגזין WIRED, העובדים מאשימים את ההנהלה בהשתקה ובחוסר רצון להידבר, לאחר שבפברואר 2025 הסירה חברת האם Alphabet את ההתחייבות שלא לפתח כלי נשק באמצעות AI. עובדי המעבדה הביעו חשש כבד ממיליטריזציה של הפיתוחים שלהם, במיוחד לאור חוזים שחתמה גוגל עם משרד ההגנה האמריקאי. המאבק ממחיש את המתח הגובר בין מפתחי בינה מלאכותית להנהלות התאגידים בנושאי אתיקה וגבולות פיתוח הטכנולוגיה.

חברת Meta (מטה) השיקה את תוכנית המנויים Meta One Premium Plan למשקפיים החכמים שלה, הכוללת את הדגמים של Ray-Ban (ריי-באן), Oakley (אוקלי) ומשקפי המותג העצמאיים שלה. המנוי, שמיועד להגדיל את המונטיזציה של החברה מבלי להסתמך רק על מכירת חומרה במחירי עלות (כמו דגם ה-299 דולר החדש), מגביל תכונות פופולריות כמו Conversation Focus ל-3 שעות חופשיות בחודש בלבד. מהלך זה מסמן מגמה רחבה בתעשיית הטכנולוגיה, שבה ענקיות כמו Google (גוגל) ו-Apple (אפל) עוברות לגבות דמי מנוי קבועים עבור תכונות בינה מלאכותית מבוססות חומרה.

תחקיר של מגזין הטכנולוגיה WIRED חושף כי אפליקציית ההיכרויות החדשה Goose, שהוקמה על ידי דריק צ'דוויק ודוד אליאגס, השתמשה ברשת של משפיענים פיקטיביים שנוצרו בבינה מלאכותית (AI) כדי להניע משתמשים להוריד את האפליקציה. בדיקות טכנולוגיות, כולל שימוש בכלי SynthID של חברת Google, העלו בסבירות של למעלה מ-90% כי פרופילי האינסטגרם שקידמו את האפליקציה והזמינו משתמשים בהודעות פרטיות היו מזויפים לחלוטין. מהלך זה, המהווה הפרה של הנחיות ה-FTC בארה"ב וחוקי הגנת הצרכן, מדגיש את הסכנות והרגולציה הגוברת סביב שיווק באמצעות משפיעני AI ופרופילים פיקטיביים במדיה החברתית.

חברת Anthropic (אנת'רופיק) הוסיפה מנגנון אבטחה מחמיר למודל הבינה המלאכותית Claude Fable 5 (קלוד פייבל 5) במטרה לרצות את משרד המסחר האמריקאי ולהסיר את מגבלות הייצוא שהטילו עליה. השינוי מגיע בעקבות מחקר של חברת Amazon (אמזון) וניתוח של חברת Luta Security (לוטה סקיוריטי), שחשפו כי משתמשים הצליחו לעקוף את חסמי הסייבר של המודל על ידי בקשות עקיפות לתיקון קוד במקום איתור חולשות. מנגנון האבטחה החדש מנתב שאילתות חשודות באופן אוטומטי למודל Claude Opus 4.8 הפחות מתקדם. עבור עסקים המטמיעים סוכני AI, המקרה מדגיש את החשיבות של בניית מנגנוני הגנה במודלי בינה מלאכותית שאינם תלויים אך ורק במפתחות המודלים.

פרסום במגזין WIRED חושף כי חוקר האבטחה איאן קרול השתמש במודל Claude Opus 4.7 של חברת Anthropic כדי לעקוף את מערכת ה-Firewall של פלטפורמת הכרטיסים Front Gate Tickets, המשרתת את מרבית פסטיבלי המוזיקה הגדולים בארה"ב. באמצעות ה-AI, פיתח קרול מעקף מתוחכם לפירצת SQL Injection שאיפשר לו לגשת למיליוני רשומות לקוחות, להשתלט על חשבונות מנהלי מערכת ולהנפיק כרטיסי VIP בחינם לכל אירוע. המקרה ממחיש את האיום הגובר של פרצות אבטחה באמצעות בינה מלאכותית, ומדגיש את החשיבות של הטמעת אימות דו-שלבי (MFA) וניטור קפדני של מערכות ליבה עסקיות.

ממשל טראמפ (Donald Trump) החליט להסיר את מגבלות היצוא על מודלי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר של חברת Anthropic (אנתרופיק) – Claude Mythos 5 ו-Claude Fable 5. ההסדר הושג לאחר שבועות של מתיחות מול משרד המסחר האמריקאי, Commerce Department, בהם נאלצה החברה להשבית זמנית את הגישה למודל Fable 5 בעקבות חששות מפריצות אבטחה (Jailbreaks) המאפשרות יכולות סייבר התקפיות. בעקבות מכתב רשמי ששלח מזכיר המסחר Howard Lutnick (הווארד לוטניק), הותר יצוא והפצת המודלים ללא צורך ברישיונות מיוחדים. החברה התחייבה בתמורה לפתח מנגנוני הגנה מחמירים ולשתף פעולה באופן הדוק עם הממשל באיתור סיכונים. להסרת המגבלות השפעה ישירה על חברות ישראליות המפתחות סוכני AI ופתרונות אוטומציה מתקדמים על בסיס מודלי החברה.

תחקיר של מגזין הטכנולוגיה WIRED (מגזין הטכנולוגיה האמריקאי) חושף כי חברת Meta (מטא) הפעילה מאות קבלנים שהתחזו לקטינים כדי לבחון ולערער את מנגנוני הבטיחות של צ'אטבוטים מתחרים כמו ChatGPT ו-Gemini. פרויקט Cannes החשאי, שנוהל על ידי חברת הקבלן Covalen, כלל הזנת מעל 45,000 שאילתות רגישות (בנושאי פגיעה עצמית, סמים ויחסים אסורים) כדי לבצע השוואת בטיחות מודלי בינה מלאכותית של המתחרות. בעוד מטא טוענת כי מדובר בפרקטיקת השוואה סטנדרטית בתעשייה, החברות המתחרות מבהירות כי הבדיקות הפרובוקטיביות נעשו ללא אישורן והפרו את תנאי השימוש שלהן באופן מובהק.

האם רובוטים דמויי אדם מוכנים להשתלב במשרד שלכם? חברת הסטארט-אפ Flexion Robotics (חברת סטארט-אפ שוויצרית למערכות רובוטיקה), שהוקמה על ידי חוקרי רובוטיקה לשעבר ב-Nvidia (ענקית השבבים האמריקאית), פיתחה שיטת אימון פורצת דרך המבוססת על למידת חיזוק (Reinforcement Learning) ואימון בסימולציות דיגיטליות. התוכנה שפיתחה החברה מאפשרת לרובוטים פיזיים של חברות כמו Unitree (יצרנית רובוטים דמויי אדם סינית) לבצע משימות משרדיות מורכבות, כמו חלוקת דואר וניווט במעליות, ללא צורך בהנחיה ידנית של מפעיל אנושי. לפי חברת המחקר ABI Research, שוק מודלי היסוד לרובוטיקה צפוי להגיע לשווי של 150 מיליארד דולר עד שנת 2036.

ממשל טראמפ אישר לחברת Anthropic (אנתרופיק) להשיק מחדש באופן מוגבל את מודל ה-AI המתקדם ביותר שלה, Claude Mythos 5, עבור כ-100 ארגונים וסוכנויות ממשלתיות בארצות הברית. ההחלטה התקבלה לאחר שבועות של הגבלות קשות ומשא ומתן קדחתני שניהלו בכירי החברה, בהם סמנכ"ל המחשוב Tom Brown (טום בראון) וראש מחלקת המדיניות Sarah Heck (שרה הק), מול שר המסחר Howard Lutnick (הווארד לוטניק). המגבלות המקוריות הוטלו מחשש לפרצות אבטחה וקשרים עם גורמים זרים, ביניהם SK Telecom (חברת תקשורת דרום קוריאנית) החשודה בקשרים עם סין. הצעד מסמן מעבר של תעשיית ה-AI לעידן של אישורים ממשלתיים הדוקים טרם הפצת מודלים מתקדמים.