Johns Hopkins

כתבה מקיפה במגזין WIRED חושפת את עולם הנדסת האורגנואידים של מוח אנושי – מוחות זעירים המגודלים במעברות מתאי עור בוגרים. בעוד שתעשיית הטכנולוגיה ממוקדת במודלי שפה וסוכני בינה מלאכותית, ביולוגים וחוקרים ברחבי העולם פונים ישירות למקור של האינטליגנציה. הם מגדלים תרביות נוירונים פעילות, המייצרות גלי מוח הדומים לאלו של פגים, ומאמנים אותם לבצע משימות מחשוב. חברות כמו Cortical Labs האוסטרלית מפתחות מערכות מחשוב ביולוגיות כחלופה יעילה באנרגיה ויציבה לשבבי הסיליקון המסורתיים, ואף אימנו נוירונים לשחק במשחקי וידאו כמו פונג ודום. למרות האתגרים הביו-אתיים ובעיית אספקת הדם המגבילה את גודלם, ההשקעות הממשלתיות בתחום גדלות באופן משמעותי.

פוסט בבלוג "The Algorithm" מתאר את האתגרים הניצבים בפני חוקרי בינה מלאכותית באקדמיה, במיוחד על רקע מפגש עמיתי תוכנית AI2050 של Schmidt Sciences. כיום, חזית המחקר עברה לחברות פרטיות כמו OpenAI ו-Anthropic, המחזיקות בשליטה בלעדית על מודלים מתקדמים ועל המשאבים הנדרשים להרצתם, בעוד אוניברסיטאות מתמודדות עם מחסור חמור במעבדים גרפיים (GPUs) ובמימון. כתוצאה מכך, חוקרים באקדמיה משנים את מיקודם לשאלות מחקר שחברות מסחריות נוטות להתעלם מהן, כגון הטיות מגדריות, או לפיתוח מודלים מדעיים ייעודיים שאינם מבוססי מודלי שפה גדולים. למרות חששות מפני אוטומציה של תחומי מחקר כמו מתמטיקה, חוקרים רבים שומרים על אופטימיות ומחפשים ארכיטקטורות יעילות וקטנות יותר.