Federal Trade Commission

דיווח בניוזלטר "The Algorithm" חושף כי נציבות הסחר הפדרלית של ארה"ב (ה-FTC), המיושרת עם ממשל טראמפ, הטילה איסור יבוא גורף על רובוטים מתקדמים מחו"ל, כולל רובוטים הומנואידים ורובוטים בעלי ארבע רגליים. ה-FTC מנמקת את המהלך בחששות לביטחון לאומי מפני איסוף מידע רחב, ובצורך להגן על תעשיית הרובוטיקה המקומית מפני התחרות הסינית. אולם, חוקרים ומעבדות בארה"ב מביעים חשש כבד: פגיעה ביבוא הרובוטים הזולים מסין – עליהם מתבססים כ-90% ממחקרי הרובוטיקה באוניברסיטאות בארה"ב – עלולה להוביל להאטה משמעותית של הענף כולו במקום לחיזוקו.

חברת התעופה Norse Atlantic Airways דיווחה על הצלחה מרשימה כאשר סוכן ה-AI שלה הצליח לטפל ב-99% מפניות הלקוחות. אולם, ההחלטה הדרמטית לחתוך 35% מהצוות המינהלי ולהעלים כליל את מספרי הטלפון של החברה, הובילה למשבר צרכני חמור. עשרות לקוחות נואשים שחיפשו מספרי טלפון בגוגל נפלו קורבן לרשת נוכלים, תוך אובדן של אלפי דולרים כל אחד לאחר שמסרו פרטי אשראי לנציגים מתחזים. המקרה ממחיש מדוע עסקים, ובמיוחד השוק הישראלי התחרותי, חייבים לשלב מערכות AI מתקדמות רק ככלי העצמה - תוך שמירה קפדנית על ערוצי תקשורת מאומתים וגיבוי אנושי שקוף למקרי חירום.

**פרטיות ביומטרית היא היכולת לשלוט בנתוני גוף כמו פנים, קול, DNA ודופק, אבל בפועל השליטה הזו נשחקת.** לפי הדיווח ב-WIRED, נתוני גוף נאספים היום דרך אפליקציות בריאות, שעונים חכמים, מאגרי DNA ומערכות זיהוי פנים, ולעיתים עוברים גם לגופי אכיפה או פרסום. עבור עסקים בישראל זו לא שאלה תיאורטית: כל ארגון שמפעיל מצלמות, CRM, WhatsApp או אוטומציה מבוססת AI חייב להחליט אילו נתונים הוא באמת צריך. ההמלצה המעשית היא לצמצם איסוף, להגדיר מחיקה אוטומטית, ולהפריד בין נתוני שירות, זהות ומכירה. השילוב בין AI Agents, WhatsApp Business API, Zoho CRM ו-N8N יכול לעבוד היטב רק אם תכנון הפרטיות קורה מהיום הראשון.