בעידן שבו ביקוש החשמל ממרכזי נתונים של AI צפוי לשלש עצמו בעשור הקרוב, ממשל טראמפ מציב אולטימטום לחברות טק: רכשו תחנות כוח חדשות בשווי 15 מיליארד דולר, גם אם לא תזדקקו לקיבולת. הבית הלבן יחד עם מושלי מדינות באזור דורשים מפעילת רשת החשמל PJM לקיים מכירה פומבית לחוזים של 15 שנים על ייצור חשמל חדש. הדרישה הזו מגיעה על רקע עליות מחירים של 10-15% בחשמל ב-2025, בעיקר בגלל מחירי גז טבעי גבוהים וביקוש ממרכזי נתונים בצפון וירג'יניה.
PJM, שמכסה 13 מדינות במזרח התיכון ובמערב התיכון ומשרתת 65 מיליון איש, בוחנת את 'הצהרת העקרונות' הזו. לפי הדיווח, החברה לא נלהבת מהלחץ ומסרבת להשתתף באירוע של הממשל. נציג PJM אמר לבלומברג: 'אין לנו הרבה לומר על זה'. בינתיים, תהליך תכנון ארוך חושף כי עומס השיא עלה ב-10% בעשור האחרון וצפוי לעלות ב-6.5% נוספים עד 2027, רובו בגלל חברות טק ו-AI.
לפי נתוני Monitoring Analytics, כ-60% מעליית המחירים ב-2025 נובעים ממחירי דלקי מאובנים גבוהים. מפעילי הרשת תקועים: בניית תחנות כוח על גז טבעי לוקחת שנים ועולה מאות מיליונים, עם סיכון להפסדים אם בום ה-AI ידעך. חברות הטק, שלא נכנסו לעסקי חשמל באופן מסורתי, מעדיפות אנרגיה מתחדשת כמו שמש וסוללות – זולות יותר, מודולריות ומהירות לבנייה (18 חודשים בלבד).
הדרישה של ממשל טראמפ יוצרת מתח בין צורכי מרכזי נתונים לצרכי הרשת הארצית. צפון וירג'יניה, מוקד מרכזי נתונים, סובלת מעליית מחירים ומחשש לקריסת רשת. בעוד טק מעדיף פתרונות מהירים כמו חוות שמש שניתן לבנות בשלבים, הממשל רוצה להבטיח קיבולת ארוכת טווח. זה עלול להכריח חברות כמו אמזון, גוגל ומיקרוסופט להשקיע בפרויקטים לא רווחיים.
לעסקים ישראלים בתחום הטק וה-AI, זהו אזהרה: ביקוש חשמל גובר עלול להוביל לרגולציה דומה גם כאן. בישראל, מרכזי נתונים צורכים כבר 2% מהחשמל, וצפי לעלייה דרמטית. חברות שמתכננות הרחבה צריכות לשקול הסכמי PPA ארוכי טווח או מעבר לאנרגיה מתחדשת כדי להימנע מסיכונים דומים.
הצעה זו של PJM עלולה לשנות את כללי המשחק בתעשיית ה-AI. מנהלי עסקים צריכים לבחון כיצד זה משפיע על עלויות התפעול העתידיות שלהם. האם זה יאט את התפתחות ה-AI או יאיץ השקעות באנרגיה? העתיד יגיד.
מה תעשו אם הרגולטור ידרוש מכם לממן תשתיות שאינכם צריכים?